check
לזכרם | הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

לזכרם

חברי סגל שהלכו לעולמם בעשור האחרון

"אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים", סר אייזיק ניוטון

 

guni-orshan.jpg

ד"ר גוני אורשן

לזכרו
כלכלת סביבה וניהול

נפטר בשנת 2022

קרא עוד

Game theory and its applications.

קראו פחות
shalom

פרופ׳ שלום זאב אפלבום

לזכרו
אנטומולוגיה

1934 - 2011

קרא עוד

פרופסור שלום אפלבום זכה בפרס רוטשילד  על מכלול מחקריו החדשניים, אשר מתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים, ועל איסוף המידע הבסיסי והבאתו לקראת יישום מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים.

 

קראו פחות
amihai-arieli.jpg

פרופ' עמיחי אריאלי

לזכרו
מדעי בעלי החיים

1944 - 2017

קרא עוד

פרופ' עמיחי אריאלי ז"ל - דברים לזכרו - אוגוסט, 2017

לפני חודש הלך לעולמו פרופ' עמיחי אריאלי. עמי היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מדען חשוב, חוקר מצטיין, מורה אהוד על תלמידיו, חבר קרוב.  
פרופ' עמי אריאלי רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לחקלאות. הוא התקבל כמרצה במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בשנת 1983, בתחום הזנת מעלי גירה. כיוון מחקר מרכזי אותו הוליך פרופ' אריאלי היה חקר המטבוליזם של מרכיבי מזון בכרס פרת החלב והשפעותיהם על ייצור ואיכות חלב. פרופ' עמי אריאלי היווה מרכז ידע בתחומו. הוא שימש כחבר וכיו"ר וועדות אקדמיות מקצועיות רבות, וכעורך שותף בעיתונות בינלאומית.
 
לפרופ' אריאלי דורות רבים של תלמידים, בהם גם עשרות שסיימו תואר שני ותואר דוקטור בהנחייתו. במשך שנים רבות היה פרופ' אריאלי המורה הבכיר בתחום הזנה, מזונות ומטבוליזם של מעלי גירה. הוא לימד קורסים רבים בתחומים אלה בחוג למדעי בעלי חיים, וכן בבה"ס הווטרינרי ובמסגרות אחרות, הן לסטודנטים לתואר ראשון והן לסטודנטים לתארים מתקדמים. פרופ' אריאלי היה הראשון בחוג מדעי בעלי חיים שחיבר בין בעלי חיים בחקלאות ונושאי איכות סביבה; הוא הקים ולימד קורס חדש העוסק בהשלכות של גידול מעלי גירה על איכות הסביבה. תלמידים של עמי משמשים כמובילים בתחומם באקדמיה ובמינהל המחקר החקלאי, וכן גם בתעשיית המזון לבעלי חיים, ובמשרד החקלאות.
 
עמי ניחן באנושיות כובשת, בצניעות וסבלנות כלפי הזולת. הוא זכה להערכה אישית ומקצועית רבה בקרב עמיתים בארץ ובעולם. הוא שימש כמנהל המחלקה ויו"ר החוג למדעי בעלי חיים. תכונות אישיותו  רתמו את חברי המחלקה סביבו וסייעו לו רבות בביצוע תפקידיו הציבוריים. תבונתו הרבה ואמינותו הניעה רבים להיוועץ עמו בנושאים אישיים ומקצועיים. עתידה האקדמי של המחלקה למדעי בעלי חיים היה יקר לליבו. עמי הדגיש פעמים רבות את הצורך לשמר את הצביון והאופי של המחלקה כגוף אקדמי מוביל, התומך בענפי בעלי חיים בחקלאות, הן במחקר יישומי המשלב מחקר בסיסי מתקדם, והן בחינוך והכשרה של בוגרים ומוסמכים המשתלבים בענפי בעלי חיים במשק הישראלי. פרופ' אריאלי זכה להערכה רבה מאנשים רבים בענף הבקר בישראל בזכות תרומותיו הרבות והמגוונות במהלך השנים.
 
פרופ' אריאלי נחשב למוביל עולמי בתחום ניצולת אנרגיה, חלבון ושומן בפרה היצרנית, ובחינת טיפולים בהפרעות מטבוליות בפרה הנמצאת בתקופת המעבר לפני המלטה. הוא חקר את יחסי אנרגיה-חלבון במנה המובילים ליעילות מקסימלית של הפעילות הבקטריאלית בכרס. אריאלי ביסס במחקריו את החשיבות של סנכרון רמות חלבון ופחמימות במנה על מנת להביא ליעילות ייצור אופטימלית של פרות חלב גבוהות תנובה. פרופ' אריאלי חקר את התפלגות תהליכי עיכול וספיגה של מנות בכרס ובמעי. מחקריו תרמו תרומה חשובה להערכת הערך המזוני של מזונות שונים ותרומתם לסינתזה המיקרוביאלית בכרס.
שורה של פרסומים שעסקו בקביעת ערכי נעכלות אמיתית של חומר אורגני בכרס וזרימת חומצות אמינו במעי, הוכנסו לבסיס הנתונים החשוב של ה NRC האמריקאי, המקובלים בעולם כולו, לתכנון מנות לפרות חלב. פרופ' אריאלי תרם תרומה נכבדה לניצול מיטבי של מזונות אלטרנטיביים, תוצרי לוואי של התעשייה; חלקם נמצאו בעלי ערך מזוני שולי ואחרים בעלי ערך מזוני טוב מאד. חלק ניכר ממחקריו עסק בהערכת נעכלות של מזונות בפרות המצויות במצבי עקה. לדוגמה, הוא קבע את ערכי ייצור החום המטבולי של מזונות שונים, והמלצותיו למתן מנות בעלי ערכי ייצור חום נמוכים בעונת הקיץ, כמו הורדת תכולת החלבון במנות, נפוצים כיום בתכנון מנות קיץ לפרות חלב. פרסומיו המדעיים הופיעו בעיתונים המדעיים המובילים בתחום, בהם זכה פרופ' אריאלי להכרה בינלאומית רבה.


 
יהי זכרו ברוך.

קראו פחות
יהודית בירק

פרופ׳ יהודית בירק

לזכרה
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה

1926 - 2013

קרא עוד

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

 

קראו פחות
amos

פרופ' עמוס בנין

לזכרו
מדעי הקרקע והמים

נפטר בשנת 2021

קרא עוד

Wastewater reclamation and reuse, effects on soil geochemistry, Soil pollution by heavy metals, Long-term soil deterioration processes.

 

קראו פחות
 בן עמי ברבדו

פרופ' בן עמי ברבדו

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1933 - 2023

קרא עוד

Effects of cultural practices on crop productivity; control of root environment; interactions between plant and environmental factors; biosynthesis and metabolism of aroma compounds in fruit and wine.

קראו פחות
רפאל (רפי) גורן

פרופ' רפאל (רפי) גורן

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1931 - 2020

קרא עוד

זכה בפרס קיי בשנת 2012

 

Ethylene action in plants; Examining the efficacy of ethylene antagonists in delaying senescence, increasing fruit and flower shelf life, and retarding abscission.

קראו פחות
 שמואל גזית

פרופ' שמואל גזית

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1929 - 2020

קרא עוד

Reproductive biology and productivity of subtropical fruit tree crops; avocado, mango and litchi breeding.

 

קראו פחות
עמוס דברת

פרופ' עמוס דברת

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1920 - 2012

קרא עוד

פרופ' עמוס דברת, שפרשת חייו הייחודית אופיינית לתקופה. יליד הולנד שנמלט מציפורני הנאצים לשוויצריה (והיה במעצר שם), ולאחר מלחמת העולם עלה ארצה כדי לבנות ולהיבנות בה, עמוס הקים משפחה לתפארת יחד עם אשתו תמר והגיע למעמד בכיר כמדען המשלב את הידע הבוטני והפיזיולוגי בפתוח הגישות המתאימות לגידול ולממשק של צמחי מספוא ומרעה .

עמוס החל דרכו כחוקר בחוות הניסיונות נווה-יער, המשיך למכון וולקני בבית דגן ולאחר זמן הוזמן ע"י פרופ' ש. הורביץ להצטרף לסגל המחלקה לגידולי שדה וגן בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. פרופ' הורביץ תמיד הקפיד, ולא הסתפק בכך שחברי הסגל יהיו חוקרים ומרצים טובים, הוא חפש אנשים חושבים עם תרבות ואכן, עמוס היה כזה. הוא היה חוקר מוביל ומוכר בעולם ומרצה מבוקש בתחומי הממשק של המרעה והמספוא ובפיזיולוגיה של הייצור physiology of crop productivity)), והיה ער גם להשלכות האקולוגיות של התחום. כחוקר ומרצה עמוס לא היה ספון באקדמיה אלא היה מעורב גם בחקלאות בשטח.

מעבר לתחומי מומחיותו המדעיים, עמוס היה איש עם שאר רוח, עם תרבות ושיקול דעת וחשיבה מקורית. ניתן להגיד שהיה מדען עם נפש של אמן, שהיה גם צייר והתעניין באמנות, בשירה העולמית ובספרות. הוא תרם תרומה סגולית ומעשירה לחבריו ולתלמידיו ולמוקיריו הרבים

  • מדדים להערכת סחיפה גנטית בעת ריבוי זרעים, זאת במטרה לייצר בישראל זרעים של צמחי מספוא עבור מדינות צפוניות.
  • אופטימיזציה של ייצור חומר יבש בצמחי מספוא ע"י שיפור משטרי השקיה ודישון, בחינת הגורמים הפיסיולגיים המגבילים את הייצור ופתוח מודלים לסימולציה של התפתחות הצמחים.
  • גישה איטגרטיבית בחקר ייצור זרעים באספסת הכוללת אגרוטכניקה, ויחסי גומלין קרקע-מים-צמח-מאביק.
  • גידול צמחי מספוא ומרעה באזורים צחיחים בארץ ובמדינות שונות בעולם במסגרת פרויקטים בינלאומיים.

בעבודתו שילב עמוס מחקר בוטני ופיזיולוגי יחד עם פיתוח גישות לגידול ולממשק של צמחי מספוא ומרעה. כחוקר ומרצה עמוס לא היה ספון באקדמיה אלא היה מעורב גם בחקלאות בשטח. הוא היה חוקר מוביל ומוכר בעולם ומרצה מבוקש בתחומי ממשק מרעה ומספוא ובפיזיולוגיה של הייצור. במסגרת הפקולטה לחקלאות כיהן בתפקידים שונים וביניהם יו"ר החוג ומנהל המחלקה לגידולי שדה וירקות. לאחר פרישתו לגמלאות השלים עמוס את כתיבת ספרו שכותרתו: Irrigated Forage Production.

עמוס הלך לעולמו ב-18 ליולי 2012, בגיל 92.

 

קראו פחות
uri-zehavi-profile.jpg

פרופ' אורי זהבי

לזכרו
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה

1936 - 2014

קרא עוד

עסק בכימיה של פחמימות של חומרי טבע כמו ספונינים, במטרה למצוא   נגזרות שתהיה להן פעילות ביולוגית. בתחילת המחקר עסק במציאת נגזרות   לריפוי מחלת הלשמניה, ועסק בתרכובות של פרי הדר. מחקרים אלה הקנו לו   מוניטין בתחום הכימיה של פחמימות בארץ ובעולם. הוא שיתף פעולה עם מעבדות   מחקר שונות באוניברסיטה ובמכון ויצמן. ועמד בראש המכון לביוכימיה מזון   ותזונה במשך שלוש שנים פוריות. אורי הכשיר תלמידים רבים והמשיך במחקריו.
נולד בישראל בשנת 1936, סיים תיכון עירוני א' בתל אביב. את התואר הראשון   והשני למד בטכניון וסיים בשנת 1961. את עבודת הדוקטור שלו סיים ב- 1965   באוניברסיטה העברית ובמכון וייצמן, עבד כשנתיים כחוקר בבית הספר לרוקחות   של האוניברסיטה העברית, והצטרף לפקולטה לחקלאות ב- 1978 למכון לביוכימיה   כחוקר.

אורי זהבי נולד בישראל בשנת 1936. את לימודי התיכון עשה בעירוני א' בתל אביב, ואת לימודי התואר הראשון והשני בטכניון. את הדוקטורט שלו סיים אורי בשנת 1965 באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן. לאחר סיום לימודיו, עבד אורי כחוקר בבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית. למכון לביוכימיה שנמצא בפקולטה לחקלאות, הצטרף אורי כחוקר בשנת 1978. אורי עסק בכימיה של פחמימות של חומרי טבע, כדוגמת ספונינים במטרה למצוא נגזרות עם פעילות ביולוגית. בתחילת המחקר עסק אורי במציאת נגזרות לריפוי מחלת הלשמניה," שושנת יריחו"  Leishmaniasis  ועסק בתרכובות של פרי ההדר. מחקריו אלה הקנו לו מוניטין בתחום הכימיה של פחמימות בארץ ובעולם. לאורי היו שיתופי פעולה עם מעבדות מחקר שונות באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן. הוא הכשיר תלמידים רבים ועמד בראש המכון לביוכימיה מזון ותזונה במשך שלוש שנים פוריות. אורי נפטר בספטמבר 2014 בגיל 78. משפחתו בחרה להנציח את זכרו על ידי הקמת קרן מלגות על שמו. לטובה רעייתו ושלושת ילדיהם, גידי, שלומי ועמוס נתונה תודתנו הרבה.

 

קראו פחות
אריה זינגר

פרופ' אריה זינגר

לזכרו
מדעי הקרקע והמים

1934 - 2010

קרא עוד

התהוות קרקעות באזורי אקלים שונים ועל חומרי מוצא שונים.
שינויי קרקע בהשפעת תהליכי שקיעה אטמוספירים.מיפוי וייעוד קרקעות.
חקר פאליוסולים והקשרם הפאליואקלימי.
מינרלוגיה של קרקעות מדבריות.
התהוותן של חרסיות תת-ימיות ממוצא הידרותרמלי.
שקיעת אבק באזור ים המלח.

קראו פחות
שמעון לביא

פרופ' שמעון לביא

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

 1931 - 2016

קרא עוד

Floral Biology and differentiation, growth regulation, anthocyanine and fruit development and orchard development of olives and grapevines: Breeding and genetics of olive for table consumption and oil. Metabolic models via tissue culture.

List of Publications

 

קראו פחות
נועם להב

פרופ' נועם להב

לזכרו
מדעי הקרקע והמים

1929 - 2016

קרא עוד

פרופ' נועם להב תרם רבות לשטח המחקר על חרסיות והיה מבין חלוצי הפיתוח של חרסיות אכסדראיות. הוא לימד שנים את הקורס היסודי בקרקע ומים אשר בו שזר תיאוריות מתקדמות בכימיה פיסיקלית. ספרו שנכתב על מנת לספק לסטודנטים חומר לימוד זכה לעניין רב. בשלב מסוים הוא הגיע למסקנה שחרסיות תרמו להתהוות החיים על פני כדור הארץ ופיתח מודלים שהדגישו את האינטראקציה בין חומצות אמינו ואחר כך פפטידים וחלבונים לבין חומצות הגרעין ואחר כך ה-RNA   וה- DNA. ספרו בנושא התהוות החיים Biogenesis: Theories of Life's Origin שיצא בהוצאת Oxford University ב- 1999 Press זכה להתעניינות רבה ולהערכה. ספר זה אגב, הוקדש לאשתו חנה אשר נפטרה לפני מספר שנים ולילדיו רן, יעל רות ומשפחותיהם.

נועם מילא תפקידים ציבוריים רבים בפקולטה כראש המחלקה לקרקע ומים במשך מספר שנים. ראש הועדה למחקר ועוד. בפעילותו בלטו הרצון לקדם, לעזור וכן יושרה. פעילותו תרמה להמשך מואץ של תהליך הדמוקרטיזציה בהתנהלות באקדמיה.

צד אחר בפעילותו של נועם היה התנדבותו לצבא שבדרך לפני קום המדינה ותרומתו אחר כך. נמסר לי מאחד הקצינים של אומדת שרון שמפקדתה הייתה ליד המעבר לאפריקה במלחמת יום הכיפורים שנועם הצטיין בהשארת ביטחון ורוגע בכל המפקדה בתקופות הקשות ביותר.

אוסיף על צדדים אחרים. היה לי העונג לבקר בתערוכת הציורים של נועם בירושלים וכן לראות שפע של ציורים בביתו שבמבשרת ציון. במקביל התרשמתי מספר השירה שלו, ספר ששילב רשמים מגדולת היקום לבין התרחשות השואה: "משוט בשאול ובירכתי היקום".

אסיים בציטוט מאחד השירים:

זורם אני אל בדל רקיע,

נוסך אל שפע אפקים,

מלכות, פסגת נבו, לא זיע,

משם כבר אין יותר חוזרים.

יהי זכרו ברוך!!!

 

קראו פחות
יעקב לנסקי

פרופ' יעקב לנסקי

לזכרו
אנטומולוגיה

 

1929 - 2012

קרא עוד

Biology of the honeybee, beekeeping, pollination

  יעקב לנסקי נולד בוורשה ב-1929, התלווה להורים שנדדו בין עיירות לצרכי פרנסתם. עם כניסת הגרמים לעיר ווצווך, החליטו ההורים לנסוע לוורשה ולהצטרף לסבא בוורשה שכבר הייתה מופצצת. הם התחבאו בבית הסבא עד קרוב לחיסול גטו וורשה. הם הצליחו לחיות עם ניירות מזויפים בצד הארי של וורשה. כשהתדלדלו מקורות פרנסתם, עזרו להם שתי נשים קתוליות במקום מחבואם ושתי הנשים הפולניות קיבלו אות חסידות אומות העולם.

כשפרץ המרד של המחתרת הפולנית ב-1944 הצטרף יעקב לנסקי, וכעבור כמה חודשים נפלה וורשה למרות המרד, ובהסכם הכנעה של המורדים הכירו במורדים כשבויי מלחמה.

יעקב לנסקי עבר לגרמניה למחנה שבויים (סטלג Q11) שם שהה עד למאי 1945 עד לשחרור באמצעות בנות הברית, וצעד לפולין ברגל 350 ק"מ כדי לאתר את משפחתו, הוא הצליח לתפוס רכבת לוורשה, ושם חיפש את אות החיים של המשפחה בבית שבו גרה המשפחה, הוא רץ ופגש את האימא, כשאבא היה בבית חולים בקרקוב, חולה לב. לאחר 10 ימים בפולין החליט לעלות לישראל, כאשר שמע על הבריגאדה, וחיפש דרך עם תעודות מזויפות לארץ. אחרי הרבה תלאות עלו עם אוניית המעפילים "תל-חי" ובמרץ 46' הגיע לארץ.

באמצעות עליית הנוער למד בנהלל, ומשם ביקש לעבור ל"מקווה ישראל" ב-1947. למד שנה וחודשיים עד פרוץ מלחמת השחרור, ואז הצטרף לחטיבת הראל לגדוד ה-6.

כשהשתחרר השלים את לימודיו ב"מקווה ישראל" לתעודת גמר והאוניברסיטה הסכימה לקבל את המשוחררים ללא תעודת בגרות, והוא השלים את לימודיו בפקולטה לחקלאות.

ומכאן עבד כמדריך לגידול דבורים והשלים לימודיו במסלול של מורים.

קיבל דוקטורט בשנת 1962 ואז התקבל כאסיסטנט ובהמשך כמרצה.

פרופסור לנסקי היה תלמידם של הפרופסורים אבידור והרפז.

פרופסור לנסקי הקים את האסכולה של המחקר בדבורים, בהאבקת גידולים חקלאיים על ידי דבורים והקים דורות של מגדלים, מדריכים וחוקרים.

 

קראו פחות