check
פרס רוטשילד | הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

הוקרה ופרסים

פרס רוטשילד

פרס רוטשילדבשנת 1959 יסדה יד הנדיב את הארגון לפרסי רוטשילד במטרה לתמוך, לעודד ולקדם את המדע והתרבות בישראל. הפרס מוענק כאות הוקרה לעבודה מחקרית יוצאת דופן ומקורית בתחומים הבאים: מתמטיקה/מדעי המחשב והנדסה, מדעי הכימיה ומדעי הפיזיקה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הרוח ומדעי החברה.  המלצות לפרס מוגשות על-ידי נשיאי האוניברסיטאות בישראל, הרקטורים, דיקני הפקולטות וראשי החוגים הרלוונטיים, חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן חתני פרס רוטשילד בעבר בתחומם האקדמי.

shalom

פרופ׳ שלום זאב אפלבום

לזכרו
אנטומולוגיה

1934 - 2011

קרא עוד

פרופסור שלום אפלבום זכה בפרס רוטשילד  על מכלול מחקריו החדשניים, אשר מתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים, ועל איסוף המידע הבסיסי והבאתו לקראת יישום מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים.

 

קראו פחות
אהרן בונדי

פרופ׳ אהרן בונדי

לזכרו
מדעי בעלי החיים

1906 - 1997

קרא עוד

חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1984.  עבודותיו עסקו בתחום תזונת בעלי חיים. מחקרו הראשון, בשיתוף חנן מאיר, עסק בהרכב צמחי המספוא לבקר ודרכי התעכלותם. עבודה זו הייתה הראשונה בנושא, לאור ההתעניינות בה בישראל, נערך מחקר מעמיק על הרכב התאית והליגנין. מחקר אחר שערך באותה תקופה עסק בעריכת סקר תזונתי של מזון לבקר חלב ובו נבדקו השפעת חומרי החיטוי וההדברה על פעילויות האנזימים מפרקי החלבון בבעלי החיים. מחקר ההתעכלות שערך בדג הקרפיון היה הראשון מסוגו. כמו כן ערך מחקרים נוספים כמו אפיון תכונות הדבש, שימור צמחי מספוא ואפיון חומרים פעילים בצמחי מרפא.

קראו פחות
יהודית בירק

פרופ׳ יהודית בירק

לזכרה
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה

1926 - 2013

קרא עוד

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

 

קראו פחות
יצחק  ואהל

פרופ' יצחק ואהל

לזכרו
מחלות צמחים

1915 - 2004

קרא עוד

יצחק ואהל (1915 – 20 בינואר 2004) היה פרופסור לחקלאות, בוטנאי ופיטופתולוג. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1992.

מאבות הפיטופתולוגיה בישראל , תרם להגברת העמידות של יבולים בעולם השלישי , ועבודתו אפשרה הקמת מאגר גנטי של דגני בר , המשמש מקור להשבחה של תבואות בארצות רבות.

קראו פחות
נחום קידר

פרופ' נחום קידר

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1920 - 2015

חתן פרס רוטשילד (2002) ופרס ישראל לחקלאות (2006).

קרא עוד
נחום קידר היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו. לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.

קראו פחות