פרופ׳ שלום זאב אפלבום
1934 - 2011
פרופסור שלום אפלבום זכה בפרס רוטשילד על מכלול מחקריו החדשניים, אשר מתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים, ועל איסוף המידע הבסיסי והבאתו לקראת יישום מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים.
The Robert H Smith Faculty of Agriculture, Food and Environment
בשנת 1959 יסדה יד הנדיב את הארגון לפרסי רוטשילד במטרה לתמוך, לעודד ולקדם את המדע והתרבות בישראל. הפרס מוענק כאות הוקרה לעבודה מחקרית יוצאת דופן ומקורית בתחומים הבאים: מתמטיקה/מדעי המחשב והנדסה, מדעי הכימיה ומדעי הפיזיקה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הרוח ומדעי החברה. המלצות לפרס מוגשות על-ידי נשיאי האוניברסיטאות בישראל, הרקטורים, דיקני הפקולטות וראשי החוגים הרלוונטיים, חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן חתני פרס רוטשילד בעבר בתחומם האקדמי.
1934 - 2011
פרופסור שלום אפלבום זכה בפרס רוטשילד על מכלול מחקריו החדשניים, אשר מתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים, ועל איסוף המידע הבסיסי והבאתו לקראת יישום מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים.
1906 - 1997
חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1984. עבודותיו עסקו בתחום תזונת בעלי חיים. מחקרו הראשון, בשיתוף חנן מאיר, עסק בהרכב צמחי המספוא לבקר ודרכי התעכלותם. עבודה זו הייתה הראשונה בנושא, לאור ההתעניינות בה בישראל, נערך מחקר מעמיק על הרכב התאית והליגנין. מחקר אחר שערך באותה תקופה עסק בעריכת סקר תזונתי של מזון לבקר חלב ובו נבדקו השפעת חומרי החיטוי וההדברה על פעילויות האנזימים מפרקי החלבון בבעלי החיים. מחקר ההתעכלות שערך בדג הקרפיון היה הראשון מסוגו. כמו כן ערך מחקרים נוספים כמו אפיון תכונות הדבש, שימור צמחי מספוא ואפיון חומרים פעילים בצמחי מרפא.
1926 - 2013
יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.
Environmental Microbiology, Recycling Municipal and Agricultural Waste, Degradation of lignocellulose.
1915 - 2004
יצחק ואהל (1915 – 20 בינואר 2004) היה פרופסור לחקלאות, בוטנאי ופיטופתולוג. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1992.
מאבות הפיטופתולוגיה בישראל , תרם להגברת העמידות של יבולים בעולם השלישי , ועבודתו אפשרה הקמת מאגר גנטי של דגני בר , המשמש מקור להשבחה של תבואות בארצות רבות.
Physical chemistry of humic substances, minerals and their interactions, Effects of organic matter on soil fertility and structure.
Biological control of soilborne plant diseases by using antagonistic organisms.
Biology, ecology and control of soil-borne plant pathogens, Soil solarization.
1920 - 2015
חתן פרס רוטשילד (2002) ופרס ישראל לחקלאות (2006).
Vegetable physiology, breeding & seed production, esp. tomatoes, alliums, and potatoes.