הגורם חשוב אחר הוא המחקר והפיתוח: התנאים הייחודיים לישראל חייבו יצירת ידע מקומי כתחליף להישענות על ידע שפותח במדינות אחרות. המחקרים הנערכים בשני מוסדות המחקר העיקריים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ומינהל המחקר החקלאי (מרכז וולקני) משלימים אלו את אלו במידה רבה ומעמידים את המחקר החקלאי בישראל, הן ברמה הבסיסית והן ברמה היישומית, בחזית המחקר בעולם. כמובן שהחקלאות המקומית היא הנהנית העיקרית מפירותיהם של מחקרים אלה. ולסיום, הסינרגיה-  הניצול המיטבי של גורמים אלו לפיתוח החקלאות-  נעוץ בשילוב שלהם ובקשרי הגומלין ביניהם. במיוחד יש לציין את הקשר הבלתי אמצעי בין החוקרים, גורמי ההדרכה והחקלאים, שתורם רבות להצלחת הענף.

עם זאת, ענף החקלאות מהווה כיום לא יותר מאחוז אחד מהתוצר הלאומי וכן מהתעסוקה. יש לזכור כי חקלאות מודרנית מתבססת פחות ופחות על גורמי יצור מסורתיים ונשענת במידה רבה על שירותים חיצוניים כגון עיבוד ושיווק. מכאן נובע שהחשיבות של החקלאות כמקור הכנסה במשק הישראלי ובמיוחד באזורי הפריפריה גדולה בהרבה מחלקה בתוצר. יותר מכך, ההצלחה הגדולה של ישראל ביצוא ידע חקלאי, טכנולוגיה חקלאית ותשומות חקלאיות  כמו זרעים, דשנים, ציוד השקיה, מכוני חליבה ועוד לא הייתה יכולה להתקיים ללא ענף חקלאות מקומי שמהווה מעבדה לחידושים השונים בתחום.

קרקע לא יציבה

החקלאות בישראל התמודדה בהצלחה לאורך השנים עם אתגרים מסוגם שונים ויכלה להם. אולם אחדים מאתגרים אלה הולכים ומתעצמים. האתגר הבולט הראשון הוא שינויי אקלים: בהקשר הישראלי, שינויי האקלים באים ועוד יבואו לידי ביטוי בשינויים במפת המשקעים, כולל ירידה בכמות המשקעים, עלייה בשונות, ושינויים בפיזור הגיאוגרפי שלהם. כמו כן מתרבים ומתעצמים אירועי מזג אויר קיצוניים שפוגעים בגידולים החקלאיים. הדבר מחייב הסתמכות גדלה והולכת על השקיה במים מושבים ומותפלים, ושימוש נרחב יותר בבתי גידול מוגנים. כל אלה עשויים כמובן להגדיל את עלויות היצור. גם הגלובליזציה היא שחקן חשוב: היצוא החקלאי הוא הקטר שמושך את החקלאות קדימה לגידולים חדשים ולחסכון בעלויות. לאורך השנים מדינות נוספות מצטרפות לתחרות על שווקי היעד, והסיכון הכלכלי הכרוך בהסתמכות על יצוא תוצרת חקלאית טרייה הולך וגדל. לצד אלו, ובנוסף לסיכונים הטכנולוגיים הגלומים בשינויי האקלים ובסיכונים הכלכליים הגלומים בהתחזקות הגלובליזציה, החקלאות סובלת מחוסר וודאות בסביבה הרגולטיבית: כאשר המדיניות כלפי החקלאות משתנה תכופות ובהתראה קצרה, קשה לקבל החלטות מושכלות לטווח של שנים קדימה.

תחום אחר שצובר השפעה הנו תחום הקיימות: ככל שהחקלאות נעשית אינטנסיבית יותר, מתגברות ההשפעות השליליות שלה על הסביבה. מגמה זו מחייבת תשומת לב רבה יותר הן של המפתחים והן של המגדלים לממד הסביבתי של היצור החקלאי. מודעות סביבתית מוגברת עשויה לבוא על חשבון התייעלות וחיסכון בעלויות.  במקביל מתחוללת תופעת העיור (אורבניזציה) הנובעת מכך שהאוכלוסייה בישראל ממשיכה לגדול וכתוצאה מכך גדל הביקוש לשטחים המיועדים לבינוי ולתשתיות, בעיקר במרכז הארץ, ומתחזקים הלחצים להפקעת שטחי גידולים לטובת המגזר העירוני.  גורם משפיע נוסף הוא סדרי עדיפות לאומיים: בעוד שההכרה בחשיבות של אספקת מזון טרי ובריא לשוק המקומי הולכת ומתחזקת, הדגש ששמים קובעי המדיניות על הורדת מחירי המזון הולך ומתחזק גם הוא, בעיקר מאז המחאה החברתית של קיץ 2011. למרות שמחקרים רבים מצביעים על כך שהמפתח להורדת המחירים נעוץ באסדרת הריכוזיות בשוק המזון, לחצים רבים מופעלים דווקא על החקלאים, שהם החוליה החלשה בשרשרת המזון. לחצים אלה מאיימים על היכולת של חקלאים רבים להתפרנס מהחקלאות ופוגעים בנכונות של דור ההמשך לקחת את המושכות לידיו.

התמודדות עם אתגרים אלה מחייבת את החקלאות להמשיך להתפתח ולהתייעל ולא לקפוא על שמריה. הממשלה, מצידה, צריכה לתרום את חלקה במדיניות תומכת, בין היתר באמצעות המשך ההשקעה במו"פ ואף הגדלתה, הגנה מפני לחצי העיור, וחיזוק המדיניות להפחתת הסיכונים בחקלאות (ביטוח נזקי טבע, ביטוח הכנסות).

ישראל זקוקה למגזר חקלאי חזק, המספק תוצרת חקלאית טרייה, בריאה ומגוונת, יוצר מקומות עבודה בפריפריה, שומר על השטחים הפתוחים, ומהווה מעבדה לפיתוחים טכנולוגיים המיועדים לייצוא ויוצרים קרקע פורייה לשיתופי פעולה עם מדינות מתפתחות, הנושאים פירות כלכליים ומדיניים כאחד. חקלאות חזקה צריכה להיות גם יעילה ותחרותית, והתמיכה בה, על מנת לחזק את תרומותיה לכלכלה, לחברה ולסביבה, אינה צריכה לבוא על חשבון היעילות והתחרותיות.

הכותב נמנה עם סגל המחלקה לכלכלת סביבה וניהול, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים, וחוקר במוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי