הפקולטה בקהילה ובעולם
מחקרים ופרויקטים בין-לאומיים
למעורבות של מוסד אקדמי בקהילה בהיבט הצר, ובעולם בהיבט הרחב יותר, יש השלכות חברתיות חיוביות. הפצת הידע האקדמי משמשת כלי לצמצום פערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
החקלאות של היום מבוססת בין היתר על ידע ביולוגי רחב ועל מחקרים בתחום מדעי החיים, אשר להם השלכות על חיי היום-יום. הפקולטה שואפת להנגיש את הידע הנצבר בה ולהקנות ערכים של שימור הסביבה, של הרגלי תזונה בריאים, של צרכנות נבונה ושל טיפוח סקרנות מדעית. השאיפה היא להגיע לשכבות אוכלוסייה שונות כדי להנהיג, לצמצם פערים חברתיים ולהרחיב אופקים, וכך להכשיר את הקרקע להטמעת שינויים בעלי ערך מוסף לפרט ולחברה בישראל.
בצד פעילות בארץ, ומתוך תחושת שליחות ומחויבות חברתית, הפקולטה מקדמת פרויקטים בין-לאומיים לתמיכה בארצות מתפתחות. ההכרה כי הידע שנצבר בארץ יכול לתרום לשיפור ההזנה בעולם מתניעה מהלכים הזוכים להצלחה ולהוקרה רבה.
במקרים רבים, כאשר מדובר בפרויקטים לטובת הקהילה, נעשה שיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות אקדמיים אחרים, עם גורמים כגון קרנות וארגונים למיניהם וכן עם גופים ממשלתיים.
הפעילויות בקהילה נעשות על ידי חוקרים, סטודנטים ומתנדבים בפקולטה לחקלאות, ומכוונות למבוגרים במסגרת תוכניות העשרה ולנוער במסגרת חוגי מדע ופעילויות חווייתיות.
בקהילה
למרות שהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה שוכנת ברחובות, הידועה כעיר המדע, נדמה לעיתים כי המונח "חקלאות" מרחיק את המוסד מתושבי העיר. רבים מהתושבים אינם מודעים למגוון הרחב של תחומים הנחקרים ונלמדים בין תחומי המוסד השכן.
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה רואה בחוגי נוער שוחר מדע כלי חינוכי וחברתי רב עצמה. חשיפתם של בני נוער לתחומי מדע מגוונים מפתחת חשיבה מדעית וסקרנות היא מפתח להתפתחות דורות של בוגרים המתעניינים בלימודים גבוהים ובתחומים מגוונים.
חוגי העשרה למבוגרים הניתנים בפקולטה חושפים את הקמפוס בפני האוכלוסיה המקומית, מאפשרים להפיץ ידע אקדמי מעוררים עניין ועשויים להעניק היזון חוזר.
פעילויות נוספות הנעשות בקהילה תורמות לשינוי הרגלי תזונה , לקידום בריאות ללכידות חברתית ועוד
נוער שוחר מדע
בקהילה: הרשות לקהילה ולנוער
בינות מדשאות ירוקות ואווירה קיבוצית, לצד סטודנטים וחוקרים, חווים תלמידי בתי ספר שוחרי מדע חווית לימוד ייחודית המאפשרת להם לטעום מהלימוד והמחקר המתקיים בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, ולהיחשף למגוון נושאי מחקר המתבצע בין כתלי הקמפוס.
הפקולטה לחקלאות שמה לעצמה כמטרה לקדם את החקלאות- למדענים וחקלאים, להגן ולחזק את הכלכלה בישראל, לשקם את הסביבה , להגדיל את ייצור המזון ולהפחית את הרעב העולמי. תלמידי נוער שוחר מדע המגיעים לפקולטה לחקלאות נחשפים לתכנים ולמטרות משמעותיות אלו באמצעות פעילות במעבדות, הרצאות, סיורים במתקני המחקר ומפגשים מרתקים עם חוקרים צעירים.
החוגים במרכז נוער שוחר מדע, בקמפוס רחובות הם חוגים מדעיים בדגש חוויתי – החוויה של שאלת שאלות מדעיות, חווית המחקר, חווית התגלית וההמצאה, והחוויה של רכישת ידע בצורה פעילה.
הפעילויות בחוגים מועברת בצורת הרצאות אינטראקטיביות, סדנאות ופעילויות במעבדה.
הפעילות מתקיימת בפקולטה לחקלאות ברחובות, ובבתי הספר בערים השכנות ובפריפריה- בבתי ספר ומתנ"סים. אנו מתאימים את התכניות לגיל התלמידים, לרמה ולאופי הקבוצה במטרה ליצור חווית לימוד שונה, א-פורמאלית המעודדת סקרנות ומאפשרת קבלת תשובות ממדריכינו המקצועיים והמנוסים, סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית.
טל: 08-9489064
פקס: 08-9489117
בין הפעילויות שלנו בקמפוס:
- מחנות מדע בחופשות הקיץ והחגים וכן במהלך שנת הלימודים.
- חוגים בשעות אחר הצהריים וכן במסגרת בית הספר.
- מפגשים שבועיים לתלמידי תיכון וחטיבת ביניים לחשיפתם פעילות מדעית , נציגים מחטיבות הביניים בערים השכנות מגיעים ליום פעילות חוויתי בקמפוס. התלמידים מתנסים בפעילות במעבדות ושומעים הרצאות מרתקות מחוקרים צעירים. מטרת הפרוייקט היא לעודד בני נוער לבחור במקצועות המדעיים למגמה בתיכון .
- תוכניות מחקר שנתיות לתלמידים מצטיינים: מפגשים לתלמידים בעלי השגים גבוהים בלימודים וסקרנות רבה, התלמידים עורכים מחקר שנתי יחד עם חוקרים צעירים מובילים מהפקולטה - על פי בחירת התלמידים ובסוף השנה מציגים את המחקר שערכו.
- אקדמיה בבתי הספר: סטודנטים המועסקים על ידי היחידה יוצאים מהקמפוס אל מרכזי לימוד ומביאים את האקדמיה עד פתח הכיתה.
- הדרכות מדעיות לילדים המאושפזים בבתי חולים.
מדע בפריפריה - פעילויות מתמשכות בקמפוס רחובות וכן בבתי ספר ומינהלים קהילתיים . הפעילות מיועדת לילדים מהפריפריה אשר האקדמיה פחות נגישה להם, הן פיזית והן חברתית.
עד כה התבצע הפרויקט בישובים שדרות, לוד, יבנה, קריית עקרון וקריית מלאכי ויש כוונה להרחיב פעילות לבית שמש ומועצות נוספות באזור. הפרויקט מתבצע בסיוע אגודת השוחרים הקנדיים של האוניברסיטה העברית
בשלוחת רחובות מתקיימים חוגים שונים במהלך השנה, מחנות מדעיים, ימי עיון לבתי ספר, תיכונים וקב' מיוחדות. הפעילות מתקיימת הן בפקולטה והן בבתי הספר בערים השכנות ובפריפריה- בבתי ספר ומתנ"סים. אנו מתאימים את התוכניות לגיל, לרמה ולאופי הקבוצה במטרה ליצור חווית לימוד שונה, א-פורמאלית המעודדת סקרנות ומאפשרת קבלת תשובות ממדריכינו המקצועיים והמנוסים, סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה העברית.
אחד התחומים הבולטים בשלוחת רחובות הינו תחום הווטרינריה ומדעי בע"ח. במקום היחיד שבו פועל בי"ס לרפואה ווטרינרית ניתן לערוך סיורים למעבדות האנטומיה, סיור לבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי ומפגשים בלתי אמצעיים עם ווטרינרים.
בנוסף, תוכלו לקיים מפגש עם חוקרים, הרצאות בתחום הביוטכנולוגיה, מדעי המזון והחקלאות, סיור לדיר המחקרי , סיור בכוורת, פיטוטרון, מיקרוסקופיה, משק הלול ובמעבדות המחקר- כל זאת ועוד בנוער שוחר מדע, הפקולטה לחקלאות, רחובות!
להב״ה
בקהילה: פרוייקט להב״ה
תכנית להב"ה (לקראת השכלה באוניברסיטה העברית) פועלת משנת תשס"ב בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה,
בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית.
התכנית מתקיימת במסגרת המדור ללימודי חוץ, תוך שיתוף פעולה עם עיריית רחובות ועיריית יבנה, ומטרתה
להוביל את תלמידי התיכון באיזור להשתלבות מוצלחת בלימודים אקדמים.
פרויקט החווה
בקהילה: שימור מסורת לגיל השלישי
בפקולטה לחקלאות ברחובות השיקו פרויקט חדש של מעורבות בקהילה והקצו לראשונה חלקה חקלאית לטובת יוצאי הקהילה האתיופית.
כדי לאפשר לבני הקהילה המבוגרים יוצאי אתיופיה לעסוק בחקלאות כפי שעסקו באתיופיה לפני עליתם ארצה. הפקולטה הקצתה חלקת קרקע בחוות הניסיונות, המיועדת לאפשר ליוצאי אתיופיה המעוניינים בכך לחזור לעבודתם המסורתית בחקלאות.
את הפרויקט מלווים סטודנטים מתנדבים, חלקם מארגון מהנדסים ללא גבולות, יחד עם פרופ' אלון סמך, יוסקה גוטליב וצוות חוות הניסיונות. הפרוייקט מתבצע בשיתוף צוות מוקד קליטה עירוני של עיריית רחובות, דוד אלעזר וחנה טמנו.
חלק מהשתילים מתקבלים כתרומה ממשתלת חישתיל. 
תזונה מושכלת לילדים
תזונה מושכלת לילדים בקהילה: הדרכה לתזונה נכונה לילדים.
לפרויקט שמטרתו עידוד ילדים להרגלי תזונה בריאה ובדגש על צריכת ירקות ופירות בארוחות, חבר ארגון הג'וינט בתכניות לקידום בריאות עם איסוף החומר במשך שנים בהובלת ד"ר עליזה שטרק וד"ר איתן ישראלי מבית הספר למדעי התזונה של הפקולטה לחקלאות ברחובות. החומר שנאסף לבש צורה בחוברת הדרכה שיצאה עתה (ספטמבר 2016) ומיועדת להפצה בקהלי היעד השונים
בעולם
שיתופי פעולה בעולם
מבין שתופי הפעולה הרבים של חוקרי הפקולטה לעמיתים בעולם:
משרד החוץ מש״ב
הזנת תינוקות
בעולם - מזון תינוקות מחומוס לארצות מתפתחות
1000 ימים הראשונים של החיים הם "חלון קריטי" לקידום צמיחה אופטימלית, בריאות והתפתחות.
פרויקט של פרופ' רם רייפן מהמכון לביוכימיה בשיתוף משרדי ממשלה התומכים בפרוייקטים גלובליים פיתח מזון תינוקות צמחוני חדש מבוסס על זרעי חומוס.
התרכיב החדש ישפר את הזנת הילד, יהיה קל לגידול בר השגה בארצות מתפתחות ,חסכונית תוך שימוש בטכנולוגיות פשוטות, זולות וברות קיימא.
החזרת דגי מאכל לימת ווקטוריה
בעולם: שיקום אוכלוסיית דגים לשיפור הכלכלה והתזונה
פרופ׳ ברטה סיוון-לבבי מהמחלקה למדעי בעלי החיים מובילה פרויקט רב-לאומי העוסק בחזרת דגי מאכל לימת ווקטוריה. לצפיה בכתבה על הפריקט
כאשר הכניסו בני האדם את דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה לפני כחמישים שנה, הם לא תיארו לעצמם שהדבר יגרום להכחדה של הדגים האחרים באגם ויפגע במקורות המזון של האוכלוסייה המקומית. פרויקט ייחודי בראשות חוקרת מהאוניברסיטה העברית מסייע לדייגים באוגנדה להשיב את מקור הפרנסה והתזונה העיקרי שלהם ומונע היכחדות של אוכלוסיות דגים שלמות באגם ויקטוריה.
במסגרת הפרויקט הקימו פרופ' ברטה לבבי-סיוון מהפקולטה לחקלאות ע''ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית, בשיתוף ד''ר ג'וסטוס רוטיסייר מאוניברסיטת מקררה באוגנדה, חוות של בריכות דגים בכפרים קטנים סביב אגם ויקטוריה שבהן מגדלים דגי קרפיון למטרות מסחר ולצריכה פרטית של האוכלוסייה המקומית.
עד לפני כחמישים שנה היו באגם ויקטוריה דגי דקראים וקרפיונים. אז, במטרה להגדיל את הדיג באזור, הוסיפו המקומיים לאגם את הדג הטורף נסיכת הנילוס אשר טרף את רוב הדגים האחרים.
בעוד שדג נסיכת הנילוס הפכה למקור היצוא העיקרי של המדינות השוכנות בקרבת האגם (אוגנדה, קניה, וטנזניה) הלכו ונעלמו הדגים הקטנים באגם והמקור העיקרי לחלבון שממנו ניזונה האוכלוסייה המקומית התדלדל. נוסף לכך, מאחר שדגי נסיכת הנילוס שוכנים במרכז האגם, הדייגים המקומיים מתקשים לדוג אותם ללא סירת דייג גדולה שתיקח אותם לשם.
כדי למצוא פתרונות לבעיות אלו, פיתחה פרופ' לבבי-סיוון שיטה חדשה לעידוד השרצה בקרב דגי קרפיון החיים בבריכות דגים שהקימו החוקרים סביב אגם ויקטוריה באוגנדה. כיום, מפוזרות סביב האגם ארבע חוות גדולות של בריכות דגים אשר מספקות את הדגיגים לכ- 14 כפרים באזור. דגי הקרפיון שגדלים בברכות אלה מהווים את מקור החלבון העיקרי של האוכלוסייה המקומית, ובעיקר של הילדים. בעלי החוות מאוגנדה עברו בישראל הכשרה לטיפול בבריכות.
''אני מקווה שלכל כפר באזור אגם ויקטוריה תהיה חווה של בריכות דגים ושהפרויקט יורחב למדינות נוספות'' אומרת פרופ' לבבי-סיוון ומציינת כי 14 הכפרים שלקחו חלק בפרויקט נחשבים לסיפור הצלחה.
כחלק מהפרויקט ובסיוע מש''ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל) והאגף לקשרי חוץ באוניברסיטה, הגיעו לפקולטה לחקלאות סטודנטים מאוגנדה, מקניה, מטנזניה ומרואנדה, כדי ללמוד על טיפוח מקורות מים מתוקים ולעזור לפתח את הפרויקט הקיים באוגנדה.
פרופ' לבבי-סיון ועמיתיה למחקר מתמודדים כעת עם בעיה נוספת – מאחר שאוכלוסיית הדגים הקטנים באגם התדלדלה, לדגי נסיכת הנילוס אין מה לאכול והם בעצמם הולכים ונעלמים מהאגם. בסיוע הבנק העולמי החלו החוקרים לחפש דרכים לביית את דגי נסיכת הנילוס במקורות מים מתוקים ובכך לסייע לתעשיית הייצוא באוגנדה ולהזנת האוכלוסייה המקומית.
חוות הדגמה באתיופיה
בעולם: מהנדסים ללא גבולות סניף הפקולטה
עמותת מהנדסים ללא גבולות היא ארגון בינלאומי ולו סניפים בכל העולם וגם בארץ, האירגון המתמחה במציאת פתרונות טכנולוגים הנדסיים לאתגרים הניצבים כיום בפני קהילות מתפתחות ברחבי העולם. הסניף בפקולטה לחקלאות הוקם בסוף שנת 2012 על ידי סטודנטים מתנדבים בפקולטה למזון חקלאות והסביבה של האוניברסיטה העברית.
המתנדבים ובהם גם בוגרי הפקולטה, ואנשי מקצוע נוספים מתחומים מגוונים הקימו לאחרונה חוות הדגמה ויישום בעיר מקלה (Mekelle) שבאתיופיה. מטרת הפרוייקט היא לחשוף את המקומיים לפיתרונות חקלאיים ברי-קיימא על מנת לשפר את הכלכלה המקומית ואת היצע המזון. ברמה הפרקטית מדגימים לחקלאים טכניקות חדשות וניהול מים יעיל.
כל העבודה בחוות ההדגמה נעשות על ידי אנשי החווה- מצעיר ועד זקן בשילוב עם מתנדבים של מהנדסים ללא גבולות ממקלה. בשלב זה הותקנה מערכת טפטוף בלחץ נמוך, נבנה אבטיפוס של מנבטה להכנת שתילים מזרעים, בנוסף תכנית השקיה ודישון שנתית נכתבה ע"י צוות רחובות והועברה לאנשי החווה יחד עם ציוד בקרה ועוד. בסוף העונה התברר כי בחוות ההדגמה נקטף פי עשר יותר יבול מזו שבחלקות סמוכות שעובדו בשיטות המוכרות למקומיים.
בהסתכלות לעתיד רואים המתנדבים בפרויקט זה אבטיפוס למודל חקלאי שקהילות חקלאיות קטנות יוכלו לאמץ ובעזרת תכנון משותף להתאים אותו לצרכיהם.
