בראשית המאה ה-20, עם תחילתה של העלייה השנייה, נוספו מושבות חקלאיות והתחזקו הזרמים המעשיים בתנועה הציונית, שראו בעבודת האדמה ערך מרכזי בדרך להגשמת החלום הציוני. יעדים כגון: יישוב הארץ, קביעת עובדות בשטח וגאולת אדמות סומנו כאבני דרך, אולם העולים החדשים מאירופה היו חסרי ידע וניסיון חקלאי. כך נולד הצורך להכשרה מעשית וגם לביסוס מדעי של הידע החקלאי.
הצעד החשוב הראשון לקראת הקמת המכון ברחובות נעשה בשנת 1937, כאשר מר יצחק אוכברג, יהודי מדרום אפריקה, ייסד קתדרה לכלכלה חקלאית ע"ש בתו רות, ופרופ' יצחק אלעזרי-וולקני הופקד על הקתדרה. באותו הזמן ניסחה האוניברסיטה העברית גרסה סופית של לימודי החקלאות ברחובות, וקבעה משך לימודים של חמש שנים לתואר "מוסמך", מהן שנתיים בירושלים ושלוש שנים ברחובות. בשנת 1942, לאחר קשיים מרובים, פתח המכון את שעריו.
בשנת 1925 הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים, אבל המענה לצורך בחינוך גבוה בחקלאות התעכב עוד שנים רבות מסיבות תקציביות. הצעד המשמעותי הראשון לקראת הקמת המכון ללימודי חקלאות ברחובות נעשה בשנת 1937 בעזרת תרומתו של היהודי הדרום אפריקני יצחק אוכברג. הוא ייסד קתדרה לכלכלה חקלאית ע"ש בתו רות, ועל ניהולה הופקד הפרופ' יצחק אלעזרי-וולקני. בד בבד ניסחה האוניברסיטה העברית את התוכנית הראשונה ללימודי חקלאות: חמש שנות לימוד לתואר "מוסמך", מהן שנתיים בירושלים ושלוש שנים ברחובות.
עם נר ראשון של חנוכה תש"ג (4.12.1942), בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נחנך המכון ללימודי החקלאות בטקס מרגש בבניין ע"ש אהרון אהרונסון (מגלה "אם החיטה") ובהשתתפות נשיא האוניברסיטה העברית ד"ר י"ל מאגנס.
בימיו הראשונים טרם הקמת המדינה היה המכון מוסד אקדמי צנוע להוראה חקלאית - 21 תלמידים שקובצו משני מחזורים. אלה השנים של "ניסוי ותהייה", של גיבוש תוכנית הלימודים והתבססות המכון כסמכות האקדמית המובילה בתחומי החקלאות. הפריצה האקדמית המדעית לא איחרה לבוא. עם הקמת המדינה חלה התקדמות ניכרת בפעילות המכון והוא כבר קנה לו מוניטין כמוסד בר סמכא להוראה חקלאית. שוכללה תוכנית ההוראה, נוספו בו ענפי לימוד חדשים והוקמו מגמות התמחות.
ב-1952 הפך המכון לפקולטה סדירה באוניברסיטה, המקנה תואר "מוסמך" ו"דוקטור לפילוסופיה". כמה שנים אחר כך, עקב הביקוש למורים ולמדריכים בעלי השכלה גבוהה, הונהגו בפקולטה גם לימודים לתואר - "בוגר במדעי החקלאות". נוסף על הלימודים הסדירים נפתחו מסלולים מיוחדים, ובהם הקורסים לרכזי משקים, שהפכו במהלך השנים לקורס הגבוה לבני הקיבוצים.
ב-1978, בשנה"ל תשל"ט, הוקם בפקולטה בית-הספר לכלכלת-הבית, שהוסב מאוחר יותר ל"בית-הספר למדעי התזונה", והפקולטה הוסמכה להעניק תואר "בוגר במדעי התזונה". משנת 1996 (תשנ"ז) החלה הפקולטה להעניק תואר "מוסמך במדעי התזונה".
ב-1986, שנה"ל תשמ"ו, נפתח בקמפוס ברחובות בית-ספר לרפואה וטרינרית. הלימודים העיוניים נערכים בקמפוס הפקולטה ברחובות, והלימודים הקליניים בבית החולים הווטרינרי בראשון לציון.
ב-1987, שנה"ל תשמ"ז נפתח המדור ללימודי חוץ, המרכז את כל הלימודים שלא לתואר. המדור מנוהל ע"י ועד מנהל, המורכב מנציגי האוניברסיטה ומנציגי הפקולטה.
בשלהי המאה ה-20 יכולה הפקולטה להתבונן בגאווה רבה על הישגי העבר ולעצב מחדש את דרכה ואת עתידה. חודשיים לפני הכניסה למאה ה-21 הוקם המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות ע"ש רוברט ה. סמית. המכון מאחד את כל המחלקות העוסקות במחקר מדעי של צמחים, ובהן: גידולי שדה וירקות, בוטניקה חקלאית, מטעים וצמחי נוי, וגנטיקה והשבחה.
כיאה למוסד אקדמי עדכני ופורץ דרך בחקלאות המודרנית גיבשה הפקולטה ב-2006 חזון מעודכן בכותרת: "הזנת הדורות הבאים באמצעות חקלאות מודרנית, מבוססת-ידע, תוך שמירה על איכות הסביבה". חזון ההזנה העולמית הלהיב וסחף רבים לסייע בהגשמתו.
מבין התומכים הנלהבים ברעיון ההזנה העולמית ראוי לציון מר רוברט ה' סמית, ז"ל אשר כיהן כנשיא כבוד של חבר הנאמנים מארה"ב. סמית היה תומך נלהב ונדיב אשר סייע רבות לפקולטה. כאות הוקרה על פועלו הותאם בשנת 2008 שמה של הפקולטה לחזון החדש: "הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית".
הישגי הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה חורגים היום מתחום המדינה ומן הייעוד ההיסטורי של הכשרת "מתיישבים חקלאים חדשים". הם פרושים בשדות הירק ובמטעי הפרי ברחבי העולם. האתגרים העומדים בפנינו עוד רבים ועוד נכונו לפקולטה פריצות דרך. אנו מאמינים כי שילוב של של הכשרת תלמידים מעולים עם העמקה יצירתית במחקר ייטיבו עם סביבתנו.
פרופ' שאול בורדמן | 2023 - | תשפ"ג |
---|---|---|
פרופ' בני חפץ | 2017 - 2022 | תשע"ח – תשפ"ב |
פרופ' שמואל (שמוליק) וולף | 2013 - 2017 | תשע"ד – תשע"ז |
פרופ' אהרון (רוני) פרידמן | 2009 - 2013 | תש"ע – תשע"ג |
פרופ' אלי פיינרמן | 2005 - 2009 | תשס"ו – תשס"ט |
פרופ' יצחק הדר | 2001 - 2005 | תשס"ב – תשס"ה |
פרופ' חיים רבינוביץ | 1997 - 2000 | תשנ"ח – תשס"א |
פרופ' יונה חן | 1993 - 1996 | תשנ"ד – תשנ"ז |
פרופ' נחום סנפיר ז"ל | 1989 - 1992 | תש"ן – תשנ"ג |
פרופ' אילן חת | 1986 - 1988 | תשמ"ז – תשמ"ט |
פרופ' רפאל גורן ז"ל | 1983 - 1985 | תשמ"ד – תשמ"ו |
פרופ' עמרם אשרי | 1980 - 1982 | תשמ"א – תשמ"ג |
פרופ' יהודית בירק ז"ל | 1977 - 1979 | תשל"ח – תש"ם |
פרופ' יצחק הרפז ז"ל | 1974 - 1976 | תשל"ה – תשל"ז |
פרופ' יאיר מונדלק ז"ל | 1971 - 1973 | תשל"ב – תשל"ד |
פרופ' שאול מונסליזה ז"ל | 1968 - 1970 | תשכ"ט – תשל"א |
פרופ' שמואל הורביץ ז"ל | 1964 - 1967 | תשכ"ה – תשכ"ח |
פרופ' חיים הלפרין ז"ל | 1962 - 1963 | תשכ"ג – תשכ"ד |
פרופ' צבי אבידב ז"ל | 1958 - 1961 | תשי"ט – תשכ"ב |
פרופ' שלמה רביקוביץ ז"ל | 1954 - 1958 | תשט"ו – תשי"ט |
פרופ' הלל אופנהיימר ז"ל | 1952 - 1953 | תשי"ג – תשי"ד |
פרופ' מנחם פלאוט ז"ל | 1950 - 1951 | תשי"א – תשי"ב |
פרופ' אברהם רייפנברג ז"ל | 1948 - 1949 | תש"ט – תש"י |
פרופ' יצחק אלעזרי-וולקני ז"ל | 1942 - 1947 | תש"ג – תש"ח |