בחזית המחקר והפיתוח בתחומי החקלאות בהיבט הרחב שלה, ניצבים חוקרים יצירתיים ומצוינים אשר הישגיהם זוכים להכרה בינלאומית.
תוך כדי עבודה מדעית מעמיקה ונרחבת נוצרו פיתוחים יצירתיים , נרשמו עליהם פטנטים, הם מוסחרו, ועתה הם משווקים בידי חברות ישראליות ובין-לאומיות. הפיתוחים נוצרו לרווחת האדם ולשיפור איכות חייו.
רשימת ההישגים והגילויים של חוקרי הפקולטה רב תחומית וארוכה וממשיכה להתהוות.
ד״ר יונתן אלקינד טיפח עם צוותו זני פלפל בעלי הצאמה אקולוגית רחבה שאפשר לגדלם באזורים בעלי חורף מתון, בבתי צמיחה פשוטים ובלי חימום. הזנים מניבים יבול גבוה ואיכותי, פרי מוצק, צורה טובה וכושר השתמרותמשופר הן על הצמח הן באחסון. המחקר נעשה בשיתוף חברת זרעים גדרה (בבעלות סינג׳נטה) המשווקת את הזרעים בארץ ובעולם.
פרופ׳ אלכסנדר ויינשטיין פיתח את ממוג׳ין, טכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת ייצור תוכנות חדשות בגידולים חקלאיים והשבחתם באמצעות שינויים גנטיים מכוונים. הטכנולוגיה מאפשרת עריכה מדויקת של המטען הגנתי של הצמח והיא ישימה לכל הצמחים. הפטנט עליה נרשם במשותף בידי יישום - החברה לפיתוח המחקר באוניברסיטה העברית וחברת דנציגר אינוביישנס (ישראל).
פ’רופ׳ יאפ ריין פיתח מערכת לגידול דגים במעגל סגור. המערכת מתאימה לגידול דגי מים מתוקים ומים מלוחים, מונעת זיהום סביבתי, חסכונית במים ויכולה לפעול בכל חנאי אקלים בלי קשר למקורות אספקת המים. את המערכת מפתחת ומשווקת חברת ג'י. אף. איי. אדוונסד סיסטמס (ישראל).
פרופ׳ דני זמיר פיתח שיטה שמאפשרת לתרבת מחדש גידולים חקלאיים. ממצאיו הובילו לזן מכלוא של עגבניות חעשייה (הידוע בשם AB2) שנמכר בידי חברת א.ב. זרעים ובמהרה בלט בשוק הירקות בקליפורניה בזכות יבולו הגבוה.
פרופ׳ נחום קידר (מימין) ופרופ' חיים ד' רבינוביץ', הניחו את היסודות לפיתוח חדשני של זני עגבניות עתירי יבול, שפריים מוצק, טעמם משופר ולהם חיי מדף ארוכים. עוד פיתחו את התשתית לייצור זני עגבניות שרי שטעמם משופר והשתמרותם טובה, עד שהפכו מגידול חצר למוצר צריכה עולמי, ושל זני אשכולות המבוקשים היום בעולם כולו. שותפים לפריצת הדרך היו םרוניי יוסף מזרחי מאונ׳ בן-גוריון וד״ר אהוד קופילוביץ. אז תלמיד מחקר. זרעים של הזנים שפותחו מיוצרים בידי חברות וילמורין (צרפת), מונסנטו (ארה״ב), סינגינטה (שוויץ) ובאייר (גרמניה) ונמכרים ברחבי העולם.
פרופ׳ עודד שוסיוב פיתח טכנולוגיה לייצור קולגן אונשי בצמחי טבק מהונדסים גנטית. הקולגן חיוני למאות מוצרים רפואיים המשמשים לאורתופדיה, לקרדיולוגיה, לריפוי פצעים ועוד. חברת קולפלנט (ישראל) מגדלת את הצמחים, מסיקה את הקולגן ומייצרת ממנו אח ורגיניקס - סדרת מוצרים ובהם שתלים רפואיים לאורתפדיה ולריפוי פצעים.
פרופ׳ אברהם שטיינברג פיתח את AQ10 תכשיר ביולוגי להדברת המחלות הקשות של קימחון בצמחים. התכשיר מבוסס על הפטרייה ההיפרפרזיטית Ampelomyces quisqualis
ואינו פוגע בבני אדם ובסביבה. AQ10 מוסחר בידי תאגיד אקוגן (ארה”ב) וחברת אינטרכם אינטרנשיונל (שוויץ).