בעולם

שיתופי פעולה בעולם

מבין שתופי הפעולה הרבים של חוקרי הפקולטה לעמיתים בעולם:

משרד החוץ מש״ב

בית הספר הבין לאומי

בינלאומי

 

 

הזנת תינוקות

בעולם - מזון תינוקות מחומוס לארצות מתפתחות

1000 ימים הראשונים  של החיים הם "חלון קריטי" לקידום צמיחה אופטימלית, בריאות והתפתחות.

פרויקט של  פרופ' רם רייפן מהמכון לביוכימיה בשיתוף משרדי ממשלה התומכים בפרוייקטים גלובליים פיתח מזון  תינוקות צמחוני  חדש  מבוסס  על זרעי חומוס. 

התרכיב החדש  ישפר את הזנת הילד, יהיה קל לגידול בר השגה  בארצות מתפתחות ,חסכונית  תוך שימוש בטכנולוגיות פשוטות, זולות  וברות קיימא.

פורמולה

 

החזרת דגי מאכל לימת ווקטוריה

בעולם: שיקום אוכלוסיית דגים לשיפור הכלכלה והתזונה

 פרופ׳ ברטה סיוון-לבבי מהמחלקה למדעי בעלי החיים מובילה פרויקט רב-לאומי העוסק בחזרת דגי מאכל לימת ווקטוריה. לצפיה בכתבה על הפריקט


כאשר הכניסו בני האדם את דג נסיכת הנילוס לאגם ויקטוריה לפני כחמישים שנה, הם לא תיארו לעצמם שהדבר יגרום להכחדה של הדגים האחרים באגם ויפגע במקורות המזון של האוכלוסייה המקומית. פרויקט ייחודי בראשות חוקרת מהאוניברסיטה העברית מסייע לדייגים באוגנדה להשיב את מקור הפרנסה והתזונה העיקרי שלהם ומונע היכחדות של אוכלוסיות דגים שלמות באגם ויקטוריה.

במסגרת הפרויקט הקימו פרופ' ברטה לבבי-סיוון מהפקולטה לחקלאות ע''ש רוברט ה' סמית באוניברסיטה העברית, בשיתוף ד''ר ג'וסטוס רוטיסייר מאוניברסיטת מקררה באוגנדה, חוות של בריכות דגים בכפרים קטנים סביב אגם ויקטוריה שבהן מגדלים דגי קרפיון למטרות מסחר ולצריכה פרטית של האוכלוסייה המקומית.

עד לפני כחמישים שנה היו באגם ויקטוריה דגי דקראים וקרפיונים. אז, במטרה להגדיל את הדיג באזור, הוסיפו המקומיים לאגם את הדג הטורף נסיכת הנילוס אשר טרף את רוב הדגים האחרים.

בעוד שדג נסיכת הנילוס הפכה למקור היצוא העיקרי של המדינות השוכנות בקרבת האגם (אוגנדה, קניה, וטנזניה) הלכו ונעלמו הדגים הקטנים באגם והמקור העיקרי לחלבון שממנו ניזונה האוכלוסייה המקומית התדלדל. נוסף לכך, מאחר שדגי נסיכת הנילוס שוכנים במרכז האגם, הדייגים המקומיים מתקשים לדוג אותם ללא סירת דייג גדולה שתיקח אותם לשם.

כדי למצוא פתרונות לבעיות אלו, פיתחה פרופ' לבבי-סיוון שיטה חדשה לעידוד השרצה בקרב דגי קרפיון החיים בבריכות דגים שהקימו החוקרים סביב אגם ויקטוריה באוגנדה. כיום, מפוזרות סביב האגם ארבע חוות גדולות של בריכות דגים אשר מספקות את הדגיגים לכ- 14 כפרים באזור. דגי הקרפיון שגדלים בברכות אלה מהווים את מקור החלבון העיקרי של האוכלוסייה המקומית, ובעיקר של הילדים. בעלי החוות מאוגנדה עברו בישראל הכשרה לטיפול בבריכות.

''אני מקווה שלכל כפר באזור אגם ויקטוריה תהיה חווה של בריכות דגים ושהפרויקט יורחב למדינות נוספות'' אומרת פרופ' לבבי-סיוון ומציינת כי 14 הכפרים שלקחו חלק בפרויקט נחשבים לסיפור הצלחה.

כחלק מהפרויקט ובסיוע מש''ב (סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל) והאגף לקשרי חוץ באוניברסיטה, הגיעו לפקולטה לחקלאות סטודנטים מאוגנדה, מקניה, מטנזניה ומרואנדה, כדי ללמוד על טיפוח מקורות מים מתוקים ולעזור לפתח את הפרויקט הקיים באוגנדה.

פרופ' לבבי-סיון ועמיתיה למחקר מתמודדים כעת עם בעיה נוספת – מאחר שאוכלוסיית הדגים הקטנים באגם התדלדלה, לדגי נסיכת הנילוס אין מה לאכול והם בעצמם הולכים ונעלמים מהאגם. בסיוע הבנק העולמי החלו החוקרים לחפש דרכים לביית את דגי נסיכת הנילוס במקורות מים מתוקים ובכך לסייע לתעשיית הייצוא באוגנדה ולהזנת האוכלוסייה המקומית.

אוגנדה

 

חוות הדגמה באתיופיה

בעולם: מהנדסים ללא גבולות סניף הפקולטה

עמותת מהנדסים ללא גבולות היא ארגון בינלאומי ולו סניפים בכל העולם וגם בארץ, האירגון המתמחה במציאת פתרונות טכנולוגים הנדסיים לאתגרים הניצבים כיום בפני קהילות מתפתחות ברחבי העולם. הסניף בפקולטה לחקלאות הוקם בסוף שנת 2012 על ידי סטודנטים מתנדבים בפקולטה למזון חקלאות והסביבה של האוניברסיטה העברית.

המתנדבים ובהם גם בוגרי הפקולטה, ואנשי מקצוע נוספים מתחומים מגוונים הקימו לאחרונה חוות הדגמה ויישום בעיר מקלה (Mekelle) שבאתיופיה. מטרת הפרוייקט היא לחשוף את המקומיים לפיתרונות חקלאיים ברי-קיימא על מנת לשפר את הכלכלה המקומית ואת היצע המזון. ברמה הפרקטית מדגימים לחקלאים טכניקות חדשות וניהול מים יעיל.

כל העבודה בחוות ההדגמה נעשות על ידי אנשי החווה- מצעיר ועד זקן בשילוב עם מתנדבים של מהנדסים ללא גבולות ממקלה. בשלב זה הותקנה מערכת טפטוף בלחץ נמוך, נבנה אבטיפוס של מנבטה להכנת שתילים מזרעים, בנוסף תכנית השקיה ודישון שנתית נכתבה ע"י צוות רחובות והועברה לאנשי החווה יחד עם ציוד בקרה ועוד. בסוף העונה התברר כי בחוות ההדגמה נקטף פי עשר יותר יבול מזו שבחלקות סמוכות שעובדו בשיטות המוכרות למקומיים.

בהסתכלות לעתיד רואים המתנדבים בפרויקט זה אבטיפוס למודל חקלאי שקהילות חקלאיות קטנות יוכלו לאמץ ובעזרת תכנון משותף להתאים אותו לצרכיהם.