פרופ' עליזה פליישר 

המחלקה לכלכלת סביבה וניהול

אמון ומוניטין בכלכלת שיתוף 

כלכלת שיתוף sharing economy הינו הכינוי לתופעה של השנים האחרונות המאפשרת ביצוע עסקאות בין אנשים פרטים peer-to-peer (P2P)  בכל העולם דרך פלטפורמות אינטרנטיות. התנאים ההכרחיים לקיומה של כלכלת שיתוף הם, מחד גיסא, אנשים (ספקים) בעלי נכסים/משאבים שאינם בשימוש תמידי כמו חדרים, דירות, אמצעי תחבורה וזמן פנוי המחפשים אפשרויות להכנסה נוספת, ומאידך גיסא, ביקוש על ידי פרטים אחרים (לקוחות) לנכסים/משאבים אלה המוצעים במחירים מוזלים לעומת האלטרנטיבה המסחרית בשווקים המסורתיים. ביקוש והצע למשאבים אלה קיים כבר זמן רב אך המפגש ביניהם התאפשר עם התפתחות טכנולוגיית המידע.
אך קיומם של ביקוש והצע בלבד אינו מספיק לקיומה של כלכלת שיתוף, צריך להתקיים עוד תנאי הכרחי לביצוע עסקאות בכלכלה זו והוא קיומו של אמון בין שני הצדדים. לכן יש צורך בפיתוח אינדיקטורים לאמון ומוניטין של שני צדדי העסקה. אחד האינדיקטורים החשובים לאמינות, המשחק תפקיד חשוב בכלכלה זו, הוא תמונת הפנים של המוכר ושל הקונה.  מחקרים בפסיכולוגיה הצביעו על היכולת של המח האנושי להעריך את רמת האמינות של אדם זר מתוך חשיפה של חלקי שניות לפניו. ההרצאה תדון בתפקידה של תמונת המוכר ביצירת אמון וכיצד היא משפיעה על שוקי כלכלת שיתוף.

האתר הנחקר יהיה Airbnb, אתר להשכרת מרחבי מגורים לתיירים הפועל במעל ל-34,000 ערים ברחבי עולם ואשר רשם עד כה 25 מיליון עסקאות.

פרופ' רון שחר

 התעלומה של עצם ללא תאים 

העצמות של כל בעלי החוליות שבהם השלד מגורם בנויות מאותן אבני יסוד: קולגן מסוג I, מינראל (גבישי סידן-פוספט), מים וכמות קטנה של חלבונים שאינם קולגן. כמוכן, בעצמות כל בעלי חוליות ישנם שלושה סוגי תאים: אוסטיאובלאסטים (תאים יוצרי עצם), אוסטיאוקלאסטים (תאים מפרקי עצם) ואוסטיאוציטים (שהינם אוסטיאובלאסטים שנכלאו בתוך רקמת העצם).

האוסטיאוציטים הינם התא הנפוץ ביותר בעצם (כ-90%) ומשערים שהם אחראים לרגולציה של שני תהליכים מרכזיים:

(1) שחלוף רקמת עצם פגועה בעצם חדשה

(2) שינוי מבנה העצם בהתאם לצרכים משתנים

בהתחשב בשכיחותם הרבה של האוסטיאוציטים בכל בעלי החוליות ובתפקידים הקריטיים שלהם, העובדה שבדגים רבים העצם חסרה אותם לחלוטין. עוד יותר מעניינת העובדה שבדגים פחות מפותחים אבולוציונית הם נמצאים בכמות גדולה, אך החל משלב אבולוציוני מסוים עצמות הדגים המפותחים יותר 'ויתרו' על תאים אלו. עובדה זו מעוררת שאלות רבות ובמיוחד, האם שלד הדגים מסוגל לעבור שחלוף והתאמת מבנה לשינויי עומס ללא תאים אלו? מצד אחד התפקיד המיוחס לתאים אלו שולל אפשרות כזו, אך מצד שני החשיבות של תהליכים אלו והעובדה שדגים הינם קבוצה מצליחה כל כך מעלים את האפשרות ששחלוף והחלפה יכולים אולי לקרות ללא אוסטיאוציטים.

בהרצאה אציג ממצאים חדשים לגבי מבנה העצם ללא תאים של דגים ואדגים תוצאות של ניסויים שבדקו את יכולתה של עצם זו להתאים את המבנה שלה לעומסים משתנים וכן יכולתה להשתחלף.

פרופסור אלי פיינרמן

כמה ירוקים שווה סביבה ירוקה 

ההרצאה תיפתח בתיאור קצר של היחסים שבין כלכלה, סביבה ומשאבי טבע; בהצגת האתגרים, ההישגים והכישלונות הגלובאליים בהתמודדות האנושית עם בעיות סביבה ובהצגת התשובה הפסימית והתשובה האופטימית ל "שאלת מיליון הדולר": האם הסביבה היא בת קיימא בטווח הארוך (האם אנחנו גדולים מידי על העולם?).

לאחר מכן, תתואר הגישה הכלכלית לשימוש יעיל במשאבי טבע מתכלים (נפט, גז טבעי, מחצבים של מתכות) ומתחדשים (דגים בים, יערות) תוך התייחסות להגינות בין-דורית ולטרגדיה של המשאבים המשותפים.
חלקה הנותר של ההרצאה יוקדש לנושא "הסביבה", שמצד אחד מספקת לנו שירותי נוף, ריאות ירוקות, מקום לנפוש בו אך,  מצד שני משמשת כפח אשפה לחלק גדול מהפסולת הנוצרת בתהליכי הייצור והתצרוכת שלנו. יוסבר מדוע נדרשת התערבות ציבורית בכדי להתמודד עם בעיות של איכות סביבה ויוצגו מספר "כלים כלכליים" (גזרים ומקלות) המסייעים לפתרון הבעיות האלה; תוצג המסגרת המושגית של ניתוחי עלות-תועלת לבחינת כדאיות של פרויקטים בעלי השפעות סביבתיות ותסקרנה השיטות שמשמשות את הכלכלנים להצמיד תגי-מחיר לשירותי סביבה שאין להם מחיר בשוק (מה ערכו הכספי של נוף יפה, חוף ים נקי מזיהום, פארק של קק"ל? כמה שווה שקט? ובקיצור "כמה ירוקים שווה סביבה ירוקה).

ההרצאה תלווה בדוגמאות ממחקרים בנושא.

ד"ר זוהר כרם

המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה 

ביחד או לבד: על הפעילות של רכיבי מזון בגוף

המודעות והעניין בהשפעה של התזונה על הבריאות ועל איכות החיים גדלים במהירות בשנים האחרונות. כולנו רוצים לאכול "בריא" ולדחות את הביקור אצל הרופא. אנחנו גם רוצים ליהנות מהחיים - כלומר לאכול "טוב" ולהרגיש טוב.
אנחנו חשופים לפרסומת ולמושגים חדשים - "מזון פונקציונלי", "מזון רפואי", ודנים בהם ליד השולחן או מסביב למדורת השבט.
זמינות המידע אין סופית ביחס ליכולתנו לעכל אותו, אך מידע רב מופץ ללא ביקורת. כמו בימי קדם, אנחנו מובלים להאמין ולא להבין.

עיקר הדיון הוא בפעילותם של חומרים בודדים, בין אם הם מכונים בשמם הפרטי, כפי שמכנה אותם הכימיה, או בשם המשפחה או הקבוצה הפופולרי שלהם, למשל 'נוגדי חמצון'. כאשר אנחנו צורכים אותם - הם לעולם אינם בודדים ואינם עומדים בזכות עצמם. האם לחבורה יש משמעות?

דוגמה מפורסמת היא הספיגה השונה של ליקופן מעגבנייה לגוף, שעולה מאד בצירוף שמן למנה. דוגמה נוספת - שמענו ש"צריכה מתונה של יין תורמת לבריאות". מי טוב? האלכוהול? נוגדי החמצון? ביחד?
נדון בדוגמאות אלו ונוספות ונכיר חלק מהאינטראקציות בין רכיבים במזון וההשפעה שלהן על פעילותם בגוף.

ד"ר יעל הלמן

פרופ' אורן פרוי

מזון לפי שעון והזמן הנכון לשרוף שומן

בעלי חיים על כדור הארץ, אשר סיגלו לעצמם את היכולת לכוון את פעילויותיהם בהתאם למחזור היממתי, הינם בעלי יתרון אבולוציוני בהגנה ובחיפוש אחר מזון. מדידת המחזור היממתי נעשית על ידי שעונים ביולוגיים המכתיבים פעילויות פיזיולוגיות רבות המתוזמנות ל-24 שעות. השעון הביולוגי המרכזי ממוקם בקדמת ההיפותלמוס במוח. ברמה המולקולארית, השעון הביולוגי מורכב משתי לולאות, האחת חיובית, המכתיבה ביטוי גנים רבים, והשנייה שלילית, המעכבת את פעילות הלולאה החיובית. שתי הלולאות יחד מכתיבות מחזור בן כ- 24 שעות. בתנאים רגילים, השעון המרכזי מושפע מהאור הנקלט על ידי העין ומכוון את השעונים ההיקפיים הנמצאים בכל איבר מאיברי הגוף. חומרי מזון מסוימים, כמו ויטמין A וקפאין יכולים לכוון את השעון הביולוגי. בנוסף, תזמון האכילה מכוון את השעון באיברים ההיקפיים ללא תלות בשעון המרכזי הממוקם במוח. לעומת זאת, הגבלה קלורית, כ- 80% מהמנה היומית, או יום צום יום אוכל לסירוגין משפיעים על השעון המרכזי במוח. ממצאים אלה מצביעים על כך שלחומרי מזון או משטרי תזונה יש השפעה מכרעת על תפקוד פעילויות גוף בסיסיות, כמו השעון הביולוגי, ובעקיפין על מערכות רבות אחרות המושפעות ממנו. כיוון השעון מוביל לבריאות ואריכות ימים.

 דר בני חפץ

מהשפכים לצלחת:

האם צריך לחשוש מהשקיה של ירקות ופירות במי ביוב מושבים?

מים מושבים (קולחים) מהווים מקור מים חשוב בחקלאות הישראלית. המים המטופלים מיושמים בחקלאות בהתאם לקריטריונים מחמירים של איכות, אולם המים המטופלים מכילים שאריות של מגוון חומרים בעלי פעילות ביולוגית.

• מה הם אותם חומרים?

• מהי שרידותם בקרקע?

• האם החומרים הנ"ל עלולים להיקלט על ידי צמחים ולהגיע לסלט שלנו?

• האם יש כאן בעיה?

בהרצאה נלמד על הדברים ונרד לשורש העניין.

פרופ' יעקב קטן

חומרי הדברה בחקלאות, לבטים ופתרונות

הכרחי להגדיל את ייצור המזון בעולם בעשורים הבאים. פגעים (מחלות, מזיקים, עשבים) מפחיתים את היבול בכל הגידולים, לפיכך, הדברתם תאפשר להגדיל את היבולים ללא צורך להרחיב את השטחים. השימוש בחומרי הדברה הנו אמצעי יעיל להדברת הפגעים אך עלולות להיות לו השלכות פוטנציאליות שליליות לסביבה ולבריאות. נעשים מאמצים רבים לפתח הדברת פגעים מושכלת, דהיינו, השגת הדברה יעילה תוך מזעור הפגיעה בסביבה ובמשאבי טבע. פיתוח שיטות הדברת פגעים חליפיות, לא כימיות, הינו הציר המרכזי בגישה זו. למשל, הדברה ביולוגית ע"י שימוש באויבים טבעיים של המזיקים, פיתוח זנים עמידים לפגעים, שימוש בקומפוסט ועוד.

קבוצתנו פיתחה שיטה חדשה לחיטוי קרקע להדברת הפגעים בה, שיטת החיטוי הסולרי. ע"י חימום הקרקע באמצעות קרינת השמש ע"י חפויה ביריעות פוליאתילן שקופות בעונת הקיץ והעלאת הטמפרטורה לדרגות קטלניות לפגעים. החיטוי הסולרי גם מחולל בקרקע תהליכים מיקרוביאליים וכימיים אשר תורמים להדברת גורמי המחלות. נערכו מחקרים מתחומים רבים (מיקרוביולוגיה, כימיה של הקרקע, פיטופתולוגיה, מטאורולוגיה ועוד) להבנת התהליכים המתחוללים בקרקע במהלך החיטוי הסולרי. שיטה זו התפשטה ברחבי העולם והיא משמשת חלופה לחומרי הדברה. מאז הפרסום המדעי הראשון על שיטה זו בשנת 1976 פורסמו יותר מ- 1500 פרסומים מדעיים עליה.

 פרופ' נעמי אורי

המכון למדעי הצמח וגנטיקה

גיל ההתבגרות עד מתי?

איזון בין גדילה להתבגרות בהתפתחות עלים וצמחים

צמחים הם בעלי יכולת ייחודית לייצור אברים חדשים לכל אורך חייהם. כיוון שצמחים לא זזים, יכולת זאת משמשת מעין תחליף להתנהגות, ומאפשרת לצמחים להתמודד בעזרת שינוי צורתם עם השינויים הפנימיים והחיצוניים שהם חווים. היכולת לייצר אברים לאורך החיים מתאפשרת על ידי שימור של אזורים בצמח בעלי תכונות עובריות. אזורים אלה נקראים מריסטמות.
עלים בטבע מופיעים במגוון אין סופי של צורות וגדלים, וצורת העלה גם היא משתנה בהתאם למצב הפנימי והחיצוני של הצמח.
במחקר שיוצג בהרצאה אנו משתמשים בכלים גנטיים כדי להבין כיצד מתאפשרת יצירת מגוון כה רחב של צורות. נבחן כיצד שינוי בפעילות גנים המעורבים בתהליך משפיעה על צורת העלה ועל אורך חייו.

ד"ר מנחם מושליון

המכון למדעי הצמח

אסטרטגיות ניהול הסיכונים של צמחי יבול בתנאי אי ודאות של סביבה משתנה

הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם והשאיפה לשיפור ברמת החיים מביאים לעליה בביקוש למזון ומכאן לניצול מקסימלי של משאבי הטבע הדרושים לחקלאות. תהליכי הטיפוח של צמחי יבול הביאו להגדלה משמעותית ביכולתם לייצר מזון, אך בו בזמן גם להגדלה דרמטית בצריכת המים שלהם ומכאן גם לרגישות גבוהה ליובש ועקות סביבה נוספות. בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים בניסיונות להפוך את הצמחים לפחות רגישים לעקות סביבה וזאת כדי לאפשר את גידולם גם באזורים קשים יותר, אך עד כה ללא הצלחה רבה.

בהרצאה אסקור את המנגנונים המולקולריים, התאיים והרקמתיים בעזרתם חשים הצמחים את סביבתם בכלל ואת כמות המים העומדת לרשותם בפרט. ארחיב על מנגנוני ניהול מאזן המים של הצמח השלם ועל הבדלים בין מנגנוני בקרה "שמרניים" התורמים לשרידות הצמח, לבין מנגנוני "לקיחת סיכון" המביאים לצמיחה מהירה בתנאים אופטימליים, אך עלולים להביא לפגיעה בצמח בתנאי עקה. בנוסף, אדגים את אסטרטגיות ניהול הסיכונים של צמחי בר רב שנתיים (אורן ירושלים) ועונתיים (שעורת בר) הגדלים באזורים בעלי יציבות משקעים שונה בארץ (מהר מרון ועד ירוחם).

לסיכום, אדון בשאלה, האם ניתן ליישם חלק מאסטרטגיות של צמחי הבר כדי לגשר על הפערים הקיימים כיום בין הידע הגנטי הרב העומד לרשותנו לבין היכולת לנצלו לטיפוח גידולים חקלאיים כדי שיתאימו לאזורי גידול המאופיינים בתנאי אי ודאות של מצב המשקעים.