6b76acd05e18497c057639489560887e

d05b63b6578383b74f89f47a994168fd

34385b3706383b67e3189dccf189e608

802e0afa3f8cec82459401b3fc8cbfbf

60ce6f2ac0357a0912d039a449430030

 

 

אנשי סגל אקדמי לפי א-ב

  א    ב    ג    ד    ה    ו    ז    ח    ט    י    כ    ל    מ    נ    ס    ע    פ    צ    ק    ר    ש    ת 

סגל לפי מחלקה

הוקרה ופרסים

פרופ' נחום סנפיר

snapir
בעלי חיים

פרופ' נחום סנפיר ז"ל - דברים לזכרו - ספטמבר, 2017

בתחילת חודש ספטמבר הלך לעולמו פרופ' נחום (נחצ'ה) סנפיר. נחום היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, ע"ש רוברט ה. סמית, מדען משכמו ומעלה, חוקר מצטיין, מורה מעולה, אהוד על תלמידיו, מקצוען שחשף בפנינו את העולם הקסום של מדע העופות.

התכונות שייחדו את נחום לאורך כל חייו וגם בעולם האקדמי היו אהבת האדם באשר הוא וכושר מנהיגות ייחודי הנובע מאהבת הבריות וסבלנות יוצאת מהכלל לכל אדם. נחום אהב את תלמידיו והם אהבו אותו וראו בו מנהיג, מורה ואף אב בחיים האקדמיים ומעבר להם הקשר שיצרו תלמידיו הרבים של נחום עימו, נמשך מעבר לתקופת לימודיהם, למעשה, מרביתם שמרו לו אמונים עד לסיום חייו.

קורות חייו של פרופ' נחום סנפיר שזורים בהוויה הארץ ישראלית של הקמת המדינה, הגשמת החזון הציוני ותרומה בלתי נלאית למדינת ישראל. נחום נולד בתל אביב בשנת 1934, לאחר שירות צבאי בנח"ל בקיבוץ נווה ים במסגרת הכשרת "התנועה המאוחדת", עבר למרכז ההכשרה בקיבוץ עין גב ומשם החל את לימודי הבוגר בשנת 1956, מוסמך ב 1959, ודוקטורט ב 1961 בפקולטה לחקלאות. בשנת 1965 יצא להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה – ברקלי, אצל פרופ' סמואל (סם) לפקובסקי, מאבות מדע התזונה המודרני. באותה התקופה פרופ' לפקובסקי שהקדים את זמנו בשלושה עד ארבעה עשורים, גרס שהאתגר הבא של מדע התזונה היא בעיית ההשמנה. לפקובסקי החל בחקר ויסות האכילה ורמת ההשמנה ע"י המוח בכלל וההיפותלמוס בפרט במודל תרנגול הלגהורן הלבן הרזה מטבעו. נחום הצטרף לצוות המחקר ומיד הראה שבקרת ההשמנה שזורה בבקרת המערכת האנדוקרינית ובפרט מערכת הרבייה ובלוטת המגן.

נחום חזר לארץ והתקבל למשרת מרצה ב 1967. הקשר האמיץ עם סם לפקובסקי נמשך שנים רבות. נחום בילה מספר שבתונים בברקלי וסם לפקובסקי הגיע לביקורים במעבדתו של נחום בארץ. עם חזרתו של נחום בשנת 1967 הוא המשיך בחקר הבקרה ההיפוטלמית של האכילה, ההשמנה, מערכת הרבייה וההתנהגות המינית בעופות, בקרת השתייה, ויסות טמפרטורת הגוף ופעילות בלוטת המגן, כהוא סוחף תלמידי מוסמך ומחקר לשטח מרתק זה. חלק מהמחקרים בחנו את הבקרה ארוכת הטווח על ההשמנה והרבייה ונמשכו תקופה ארוכה. נחום הנהיג את תלמידיו לעבודת צוות בה כל תלמיד היה שותף בכל הנעשה במעבדה ואף השתתף פיזית בעריכת המחקרים כולם. ניתוחים ונתיחות תמיד נערכו בצוותים, כאשר כל תלמיד מרכז את ניהול מחקרו הוא. שיטת עבודה זו הוליכה לניהול דיונים מרתקים בין הסטודנטים, פיתוח כושר מחשבה ולחברויות שנמשכו עשרות שנים לאחר מכן. הימים היו ימי מלחמת ההתשה וחלק מהתלמידים נקראו לתקופות מילואים ארוכות, לפעמים בצו 8, ללא שהות לתכנון כל שהוא. עבודת הצוות אפשרה את המשך כל המחקרים ללא פגיעה, אפילו בתקופת מלחמת יום הכיפורים ובתקופה שלאחריה.

חלק מתלמידיו של נחום הלכו בעקבותיו ושמרו על אהבת התלמיד ומשטר עבודת הצוות במעבדותיהם הם וכולם יצאו ויוצאים נשכרים עד היום. חלק מתלמידי דור שלישי זה, אינם יודעים שהם למעשה "נכדיו" האקדמיים של נחום.

שטחי ההתעניינות והמחקר של נחום התרחבו עם הזמן כפועל יוצא מהקשר האמיץ שיצר עם החקלאים בשדה ועם תלמידיו שבאו מההתיישבות ופנו אליו עם בעיות השעה. הוא פתח אופקים ואפיקים חדשים בחקר הרבייה באווזים, תרנגולים מגזעים שונים, תרנגולי הודו ואף יענים. יחד עם פרופ' מלך פרק ז"ל הוא החל בחקר השפעת ספקטרום התאורה על מערכת הרבייה בעופות, שטח מחקרי זה ממשיך להיחקר עד היום, תוך פריצות דרך חשובות ומרתקות. העקה בלולים צפופים בעיה נוספת שנחום ותלמידיו התמודדו עמה שנים רבות. הם בחנו השפעת משטרי גידול שונים על העקה, מהעשרת האוויר ביונים שליליים ועד לבחינת השפעת המוסיקה והעשרה סביבתית אחרת. חלק מהממצאים מבטיחים וראוי שהמחקר בתחום זה יימשך.

במהלך החיים האקדמיים נחום התמנה למרצה בכיר בשנת 1971, לפרופ' חבר ב-1974 ולפרופ' מן המניין ב-1978.

כושר מנהיגותו של נחום, כיבוד האחר והסבלנות הרבה לזולת שאפיינו את של נחום הובילו בחירתו של נחום לתפקידי מנהל המחלקה למדעי בע"ח, יו"ר וועדת הוראה ודיקן הפקולטה לחקלאות.

שמו של פרופ' סנפיר כמדען בעל כושר ניהול ויחסי אנוש מעולים הלך לפניו ובשנת 1995 הוא נבחר לתפקיד ראש מנהל המחקר החקלאי.

בשנת 2002 פרש נחום לגמלאות.

נחום גם היה מוסיקאי ופסנתרן מחונן, למעשה אהבתו את המוסיקה אף עלתה על אהבת המחקר והוא תמיד גרס שהוא מוסיקאי מדוכא. אימו של נחום הייתה פסנתרנית ומודעת לקשיים העצומים של מוסיקאי בארץ ישראל הצעירה. היא זו שהשפיעה על בחירתו ללכת בנתיב המדע, "מקצוע אמיתי" , על פני נתיב המוסיקה. אך נחום שמר על אהבתו למוסיקה והמשיך לנגן בפסנתר. אלו שזכו לשמוע אותו על הפסנתר לעולם לא ישכחו חוויה זו בה נחום והפסנתר הפכו ליחידה אחת הדוהרת ומפיקה צלילים מופלאים באינטרפרטציה מיוחדת.

אהבתו של נחום למוסיקה ולאדם ומרצו הבלתי נלאה, הובילו אותו ואת רעייתו הנאמנה, יעל סנפיר ז"ל, בעזרת החברים האוהבים, להפיק ערבי שירה ונגינה בציבור שהיו לשם דבר, עד שהכרטיסים אליהם אזלו שבועות לפני קיום האירוע.

פטירתו של נחום הייתה פתאומית והותירה את חבריו המומים ועומדים בפני ריק עצום. אנו חסרים אותו יום, יום. עדיין ממשיכים לשאול ולהתייעץ עמו, אפילו אם רק בדמיוננו.

זכרו של נחום סנפיר מבורך בכל אלו שהכירו והוקירו אותו. היה שלום חבר יקר ואהוב.