Game theory and its applications.

פרופ' עמיחי אריאלי ז"ל - דברים לזכרו - אוגוסט, 2017

לפני חודש הלך לעולמו פרופ' עמיחי אריאלי. עמי היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מדען חשוב, חוקר מצטיין, מורה אהוד על תלמידיו, חבר קרוב.  
פרופ' עמי אריאלי רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לחקלאות. הוא התקבל כמרצה במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בשנת 1983, בתחום הזנת מעלי גירה. כיוון מחקר מרכזי אותו הוליך פרופ' אריאלי היה חקר המטבוליזם של מרכיבי מזון בכרס פרת החלב והשפעותיהם על ייצור ואיכות חלב. פרופ' עמי אריאלי היווה מרכז ידע בתחומו. הוא שימש כחבר וכיו"ר וועדות אקדמיות מקצועיות רבות, וכעורך שותף בעיתונות בינלאומית.
 
לפרופ' אריאלי דורות רבים של תלמידים, בהם גם עשרות שסיימו תואר שני ותואר דוקטור בהנחייתו. במשך שנים רבות היה פרופ' אריאלי המורה הבכיר בתחום הזנה, מזונות ומטבוליזם של מעלי גירה. הוא לימד קורסים רבים בתחומים אלה בחוג למדעי בעלי חיים, וכן בבה"ס הווטרינרי ובמסגרות אחרות, הן לסטודנטים לתואר ראשון והן לסטודנטים לתארים מתקדמים. פרופ' אריאלי היה הראשון בחוג מדעי בעלי חיים שחיבר בין בעלי חיים בחקלאות ונושאי איכות סביבה; הוא הקים ולימד קורס חדש העוסק בהשלכות של גידול מעלי גירה על איכות הסביבה. תלמידים של עמי משמשים כמובילים בתחומם באקדמיה ובמינהל המחקר החקלאי, וכן גם בתעשיית המזון לבעלי חיים, ובמשרד החקלאות.
 
עמי ניחן באנושיות כובשת, בצניעות וסבלנות כלפי הזולת. הוא זכה להערכה אישית ומקצועית רבה בקרב עמיתים בארץ ובעולם. הוא שימש כמנהל המחלקה ויו"ר החוג למדעי בעלי חיים. תכונות אישיותו  רתמו את חברי המחלקה סביבו וסייעו לו רבות בביצוע תפקידיו הציבוריים. תבונתו הרבה ואמינותו הניעה רבים להיוועץ עמו בנושאים אישיים ומקצועיים. עתידה האקדמי של המחלקה למדעי בעלי חיים היה יקר לליבו. עמי הדגיש פעמים רבות את הצורך לשמר את הצביון והאופי של המחלקה כגוף אקדמי מוביל, התומך בענפי בעלי חיים בחקלאות, הן במחקר יישומי המשלב מחקר בסיסי מתקדם, והן בחינוך והכשרה של בוגרים ומוסמכים המשתלבים בענפי בעלי חיים במשק הישראלי. פרופ' אריאלי זכה להערכה רבה מאנשים רבים בענף הבקר בישראל בזכות תרומותיו הרבות והמגוונות במהלך השנים.
 
פרופ' אריאלי נחשב למוביל עולמי בתחום ניצולת אנרגיה, חלבון ושומן בפרה היצרנית, ובחינת טיפולים בהפרעות מטבוליות בפרה הנמצאת בתקופת המעבר לפני המלטה. הוא חקר את יחסי אנרגיה-חלבון במנה המובילים ליעילות מקסימלית של הפעילות הבקטריאלית בכרס. אריאלי ביסס במחקריו את החשיבות של סנכרון רמות חלבון ופחמימות במנה על מנת להביא ליעילות ייצור אופטימלית של פרות חלב גבוהות תנובה. פרופ' אריאלי חקר את התפלגות תהליכי עיכול וספיגה של מנות בכרס ובמעי. מחקריו תרמו תרומה חשובה להערכת הערך המזוני של מזונות שונים ותרומתם לסינתזה המיקרוביאלית בכרס.
שורה של פרסומים שעסקו בקביעת ערכי נעכלות אמיתית של חומר אורגני בכרס וזרימת חומצות אמינו במעי, הוכנסו לבסיס הנתונים החשוב של ה NRC האמריקאי, המקובלים בעולם כולו, לתכנון מנות לפרות חלב. פרופ' אריאלי תרם תרומה נכבדה לניצול מיטבי של מזונות אלטרנטיביים, תוצרי לוואי של התעשייה; חלקם נמצאו בעלי ערך מזוני שולי ואחרים בעלי ערך מזוני טוב מאד. חלק ניכר ממחקריו עסק בהערכת נעכלות של מזונות בפרות המצויות במצבי עקה. לדוגמה, הוא קבע את ערכי ייצור החום המטבולי של מזונות שונים, והמלצותיו למתן מנות בעלי ערכי ייצור חום נמוכים בעונת הקיץ, כמו הורדת תכולת החלבון במנות, נפוצים כיום בתכנון מנות קיץ לפרות חלב. פרסומיו המדעיים הופיעו בעיתונים המדעיים המובילים בתחום, בהם זכה פרופ' אריאלי להכרה בינלאומית רבה.

 
יהי זכרו ברוך.

Wastewater reclamation and reuse, effects on soil geochemistry, Soil pollution by heavy metals, Long-term soil deterioration processes.

Inherited and acquired diseases of the skeleton of dogs and cattle

Effects of cultural practices on crop productivity; control of root environment; interactions between plant and environmental factors; biosynthesis and metabolism of aroma compounds in fruit and wine.

Environmental effects on Ruminants.

Ethylene action in plants; Examining the efficacy of ethylene antagonists in delaying senescence, increasing fruit and flower shelf life, and retarding abscission.

Reproductive biology and productivity of subtropical fruit tree crops; avocado, mango and litchi breeding.

Biological control of and by mites.

פירוק חלבונים. ויטמינים בתזונת האדם. תסמונת הזנה חוזרת.

Pest Control, Toxicology of Pesticides

יואב כסלו, ממייסדי המחלקה לכלכלה חקלאית וממנהיגיה האקדמיים, הלך לעולמו 6/2017

אסופת עבודותיו של פרופסור יואב כסלו

פרופ' נועם להב תרם רבות לשטח המחקר על חרסיות והיה מבין חלוצי הפיתוח של חרסיות אכסדראיות. הוא לימד שנים את הקורס היסודי בקרקע ומים אשר בו שזר תיאוריות מתקדמות בכימיה פיסיקלית. ספרו שנכתב על מנת לספק לסטודנטים חומר לימוד זכה לעניין רב. בשלב מסוים הוא הגיע למסקנה שחרסיות תרמו להתהוות החיים על פני כדור הארץ ופיתח מודלים שהדגישו את האינטראקציה בין חומצות אמינו ואחר כך פפטידים וחלבונים לבין חומצות הגרעין ואחר כך ה-RNA   וה- DNA. ספרו בנושא התהוות החיים Biogenesis: Theories of Life's Origin שיצא בהוצאת Oxford University ב- 1999 Press זכה להתעניינות רבה ולהערכה. ספר זה אגב, הוקדש לאשתו חנה אשר נפטרה לפני מספר שנים ולילדיו רן, יעל רות ומשפחותיהם.

נועם מילא תפקידים ציבוריים רבים בפקולטה כראש המחלקה לקרקע ומים במשך מספר שנים. ראש הועדה למחקר ועוד. בפעילותו בלטו הרצון לקדם, לעזור וכן יושרה. פעילותו תרמה להמשך מואץ של תהליך הדמוקרטיזציה בהתנהלות באקדמיה.

צד אחר בפעילותו של נועם היה התנדבותו לצבא שבדרך לפני קום המדינה ותרומתו אחר כך. נמסר לי מאחד הקצינים של אומדת שרון שמפקדתה הייתה ליד המעבר לאפריקה במלחמת יום הכיפורים שנועם הצטיין בהשארת ביטחון ורוגע בכל המפקדה בתקופות הקשות ביותר.

אוסיף על צדדים אחרים. היה לי העונג לבקר בתערוכת הציורים של נועם בירושלים וכן לראות שפע של ציורים בביתו שבמבשרת ציון. במקביל התרשמתי מספר השירה שלו, ספר ששילב רשמים מגדולת היקום לבין התרחשות השואה: "משוט בשאול ובירכתי היקום".

אסיים בציטוט מאחד השירים:

זורם אני אל בדל רקיע,

נוסך אל שפע אפקים,

מלכות, פסגת נבו, לא זיע,

משם כבר אין יותר חוזרים.

יהי זכרו ברוך!!!

Cotton physiology and breeding; Quantitative genetics in plant breeding 

חתן פרסי קיי עבור מציאות פתרון להפרעת CCD

פרופ' נחום סנפיר ז"ל - דברים לזכרו - ספטמבר, 2017

בתחילת חודש ספטמבר הלך לעולמו פרופ' נחום (נחצ'ה) סנפיר. נחום היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, ע"ש רוברט ה. סמית, מדען משכמו ומעלה, חוקר מצטיין, מורה מעולה, אהוד על תלמידיו, מקצוען שחשף בפנינו את העולם הקסום של מדע העופות.

התכונות שייחדו את נחום לאורך כל חייו וגם בעולם האקדמי היו אהבת האדם באשר הוא וכושר מנהיגות ייחודי הנובע מאהבת הבריות וסבלנות יוצאת מהכלל לכל אדם. נחום אהב את תלמידיו והם אהבו אותו וראו בו מנהיג, מורה ואף אב בחיים האקדמיים ומעבר להם הקשר שיצרו תלמידיו הרבים של נחום עימו, נמשך מעבר לתקופת לימודיהם, למעשה, מרביתם שמרו לו אמונים עד לסיום חייו.

קורות חייו של פרופ' נחום סנפיר שזורים בהוויה הארץ ישראלית של הקמת המדינה, הגשמת החזון הציוני ותרומה בלתי נלאית למדינת ישראל. נחום נולד בתל אביב בשנת 1934, לאחר שירות צבאי בנח"ל בקיבוץ נווה ים במסגרת הכשרת "התנועה המאוחדת", עבר למרכז ההכשרה בקיבוץ עין גב ומשם החל את לימודי הבוגר בשנת 1956, מוסמך ב 1959, ודוקטורט ב 1961 בפקולטה לחקלאות. בשנת 1965 יצא להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה – ברקלי, אצל פרופ' סמואל (סם) לפקובסקי, מאבות מדע התזונה המודרני. באותה התקופה פרופ' לפקובסקי שהקדים את זמנו בשלושה עד ארבעה עשורים, גרס שהאתגר הבא של מדע התזונה היא בעיית ההשמנה. לפקובסקי החל בחקר ויסות האכילה ורמת ההשמנה ע"י המוח בכלל וההיפותלמוס בפרט במודל תרנגול הלגהורן הלבן הרזה מטבעו. נחום הצטרף לצוות המחקר ומיד הראה שבקרת ההשמנה שזורה בבקרת המערכת האנדוקרינית ובפרט מערכת הרבייה ובלוטת המגן.

נחום חזר לארץ והתקבל למשרת מרצה ב 1967. הקשר האמיץ עם סם לפקובסקי נמשך שנים רבות. נחום בילה מספר שבתונים בברקלי וסם לפקובסקי הגיע לביקורים במעבדתו של נחום בארץ. עם חזרתו של נחום בשנת 1967 הוא המשיך בחקר הבקרה ההיפוטלמית של האכילה, ההשמנה, מערכת הרבייה וההתנהגות המינית בעופות, בקרת השתייה, ויסות טמפרטורת הגוף ופעילות בלוטת המגן, כהוא סוחף תלמידי מוסמך ומחקר לשטח מרתק זה. חלק מהמחקרים בחנו את הבקרה ארוכת הטווח על ההשמנה והרבייה ונמשכו תקופה ארוכה. נחום הנהיג את תלמידיו לעבודת צוות בה כל תלמיד היה שותף בכל הנעשה במעבדה ואף השתתף פיזית בעריכת המחקרים כולם. ניתוחים ונתיחות תמיד נערכו בצוותים, כאשר כל תלמיד מרכז את ניהול מחקרו הוא. שיטת עבודה זו הוליכה לניהול דיונים מרתקים בין הסטודנטים, פיתוח כושר מחשבה ולחברויות שנמשכו עשרות שנים לאחר מכן. הימים היו ימי מלחמת ההתשה וחלק מהתלמידים נקראו לתקופות מילואים ארוכות, לפעמים בצו 8, ללא שהות לתכנון כל שהוא. עבודת הצוות אפשרה את המשך כל המחקרים ללא פגיעה, אפילו בתקופת מלחמת יום הכיפורים ובתקופה שלאחריה.

חלק מתלמידיו של נחום הלכו בעקבותיו ושמרו על אהבת התלמיד ומשטר עבודת הצוות במעבדותיהם הם וכולם יצאו ויוצאים נשכרים עד היום. חלק מתלמידי דור שלישי זה, אינם יודעים שהם למעשה "נכדיו" האקדמיים של נחום.

שטחי ההתעניינות והמחקר של נחום התרחבו עם הזמן כפועל יוצא מהקשר האמיץ שיצר עם החקלאים בשדה ועם תלמידיו שבאו מההתיישבות ופנו אליו עם בעיות השעה. הוא פתח אופקים ואפיקים חדשים בחקר הרבייה באווזים, תרנגולים מגזעים שונים, תרנגולי הודו ואף יענים. יחד עם פרופ' מלך פרק ז"ל הוא החל בחקר השפעת ספקטרום התאורה על מערכת הרבייה בעופות, שטח מחקרי זה ממשיך להיחקר עד היום, תוך פריצות דרך חשובות ומרתקות. העקה בלולים צפופים בעיה נוספת שנחום ותלמידיו התמודדו עמה שנים רבות. הם בחנו השפעת משטרי גידול שונים על העקה, מהעשרת האוויר ביונים שליליים ועד לבחינת השפעת המוסיקה והעשרה סביבתית אחרת. חלק מהממצאים מבטיחים וראוי שהמחקר בתחום זה יימשך.

במהלך החיים האקדמיים נחום התמנה למרצה בכיר בשנת 1971, לפרופ' חבר ב-1974 ולפרופ' מן המניין ב-1978.

כושר מנהיגותו של נחום, כיבוד האחר והסבלנות הרבה לזולת שאפיינו את של נחום הובילו בחירתו של נחום לתפקידי מנהל המחלקה למדעי בע"ח, יו"ר וועדת הוראה ודיקן הפקולטה לחקלאות.

שמו של פרופ' סנפיר כמדען בעל כושר ניהול ויחסי אנוש מעולים הלך לפניו ובשנת 1995 הוא נבחר לתפקיד ראש מנהל המחקר החקלאי.

בשנת 2002 פרש נחום לגמלאות.

נחום גם היה מוסיקאי ופסנתרן מחונן, למעשה אהבתו את המוסיקה אף עלתה על אהבת המחקר והוא תמיד גרס שהוא מוסיקאי מדוכא. אימו של נחום הייתה פסנתרנית ומודעת לקשיים העצומים של מוסיקאי בארץ ישראל הצעירה. היא זו שהשפיעה על בחירתו ללכת בנתיב המדע, "מקצוע אמיתי" , על פני נתיב המוסיקה. אך נחום שמר על אהבתו למוסיקה והמשיך לנגן בפסנתר. אלו שזכו לשמוע אותו על הפסנתר לעולם לא ישכחו חוויה זו בה נחום והפסנתר הפכו ליחידה אחת הדוהרת ומפיקה צלילים מופלאים באינטרפרטציה מיוחדת.

אהבתו של נחום למוסיקה ולאדם ומרצו הבלתי נלאה, הובילו אותו ואת רעייתו הנאמנה, יעל סנפיר ז"ל, בעזרת החברים האוהבים, להפיק ערבי שירה ונגינה בציבור שהיו לשם דבר, עד שהכרטיסים אליהם אזלו שבועות לפני קיום האירוע.

פטירתו של נחום הייתה פתאומית והותירה את חבריו המומים ועומדים בפני ריק עצום. אנו חסרים אותו יום, יום. עדיין ממשיכים לשאול ולהתייעץ עמו, אפילו אם רק בדמיוננו.

זכרו של נחום סנפיר מבורך בכל אלו שהכירו והוקירו אותו. היה שלום חבר יקר ואהוב.

פיסיולוגיה של בעלי חיים, וירולוגיה וטרינרית, אונקולוגיה נגיפית: סרטן ריאה בכבשים, לוקמיה וסרקומה של מכרסמים 

נחום קידר היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו. לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.