לזכרם

6b76acd05e18497c057639489560887e

d05b63b6578383b74f89f47a994168fd

34385b3706383b67e3189dccf189e608

802e0afa3f8cec82459401b3fc8cbfbf

חברי סגל שהלכו לעולמם בעשור האחרון

"אם הרחקתי לראות, הרי זה משום שעמדתי על כתפיהם של ענקים", סר אייזיק ניוטון

 

arieli

פרופ' עמיחי אריאלי

מדעי בעלי החיים

פרופ' עמיחי אריאלי ז"ל - דברים לזכרו - אוגוסט, 2017

קרא עוד
לפני חודש הלך לעולמו פרופ' עמיחי אריאלי. עמי היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מדען חשוב, חוקר מצטיין, מורה אהוד על תלמידיו, חבר קרוב.  
פרופ' עמי אריאלי רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לחקלאות. הוא התקבל כמרצה במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בשנת 1983, בתחום הזנת מעלי גירה. כיוון מחקר מרכזי אותו הוליך פרופ' אריאלי היה חקר המטבוליזם של מרכיבי מזון בכרס פרת החלב והשפעותיהם על ייצור ואיכות חלב. פרופ' עמי אריאלי היווה מרכז ידע בתחומו. הוא שימש כחבר וכיו"ר וועדות אקדמיות מקצועיות רבות, וכעורך שותף בעיתונות בינלאומית.
 
לפרופ' אריאלי דורות רבים של תלמידים, בהם גם עשרות שסיימו תואר שני ותואר דוקטור בהנחייתו. במשך שנים רבות היה פרופ' אריאלי המורה הבכיר בתחום הזנה, מזונות ומטבוליזם של מעלי גירה. הוא לימד קורסים רבים בתחומים אלה בחוג למדעי בעלי חיים, וכן בבה"ס הווטרינרי ובמסגרות אחרות, הן לסטודנטים לתואר ראשון והן לסטודנטים לתארים מתקדמים. פרופ' אריאלי היה הראשון בחוג מדעי בעלי חיים שחיבר בין בעלי חיים בחקלאות ונושאי איכות סביבה; הוא הקים ולימד קורס חדש העוסק בהשלכות של גידול מעלי גירה על איכות הסביבה. תלמידים של עמי משמשים כמובילים בתחומם באקדמיה ובמינהל המחקר החקלאי, וכן גם בתעשיית המזון לבעלי חיים, ובמשרד החקלאות.
 
עמי ניחן באנושיות כובשת, בצניעות וסבלנות כלפי הזולת. הוא זכה להערכה אישית ומקצועית רבה בקרב עמיתים בארץ ובעולם. הוא שימש כמנהל המחלקה ויו"ר החוג למדעי בעלי חיים. תכונות אישיותו  רתמו את חברי המחלקה סביבו וסייעו לו רבות בביצוע תפקידיו הציבוריים. תבונתו הרבה ואמינותו הניעה רבים להיוועץ עמו בנושאים אישיים ומקצועיים. עתידה האקדמי של המחלקה למדעי בעלי חיים היה יקר לליבו. עמי הדגיש פעמים רבות את הצורך לשמר את הצביון והאופי של המחלקה כגוף אקדמי מוביל, התומך בענפי בעלי חיים בחקלאות, הן במחקר יישומי המשלב מחקר בסיסי מתקדם, והן בחינוך והכשרה של בוגרים ומוסמכים המשתלבים בענפי בעלי חיים במשק הישראלי. פרופ' אריאלי זכה להערכה רבה מאנשים רבים בענף הבקר בישראל בזכות תרומותיו הרבות והמגוונות במהלך השנים.
 
פרופ' אריאלי נחשב למוביל עולמי בתחום ניצולת אנרגיה, חלבון ושומן בפרה היצרנית, ובחינת טיפולים בהפרעות מטבוליות בפרה הנמצאת בתקופת המעבר לפני המלטה. הוא חקר את יחסי אנרגיה-חלבון במנה המובילים ליעילות מקסימלית של הפעילות הבקטריאלית בכרס. אריאלי ביסס במחקריו את החשיבות של סנכרון רמות חלבון ופחמימות במנה על מנת להביא ליעילות ייצור אופטימלית של פרות חלב גבוהות תנובה. פרופ' אריאלי חקר את התפלגות תהליכי עיכול וספיגה של מנות בכרס ובמעי. מחקריו תרמו תרומה חשובה להערכת הערך המזוני של מזונות שונים ותרומתם לסינתזה המיקרוביאלית בכרס.
שורה של פרסומים שעסקו בקביעת ערכי נעכלות אמיתית של חומר אורגני בכרס וזרימת חומצות אמינו במעי, הוכנסו לבסיס הנתונים החשוב של ה NRC האמריקאי, המקובלים בעולם כולו, לתכנון מנות לפרות חלב. פרופ' אריאלי תרם תרומה נכבדה לניצול מיטבי של מזונות אלטרנטיביים, תוצרי לוואי של התעשייה; חלקם נמצאו בעלי ערך מזוני שולי ואחרים בעלי ערך מזוני טוב מאד. חלק ניכר ממחקריו עסק בהערכת נעכלות של מזונות בפרות המצויות במצבי עקה. לדוגמה, הוא קבע את ערכי ייצור החום המטבולי של מזונות שונים, והמלצותיו למתן מנות בעלי ערכי ייצור חום נמוכים בעונת הקיץ, כמו הורדת תכולת החלבון במנות, נפוצים כיום בתכנון מנות קיץ לפרות חלב. פרסומיו המדעיים הופיעו בעיתונים המדעיים המובילים בתחום, בהם זכה פרופ' אריאלי להכרה בינלאומית רבה.


 
יהי זכרו ברוך.

קראו פחות
יהודית בירק

פרופ׳ יהודית בירק

ביוכימיה

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש.

קרא עוד
בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

קראו פחות
 רפי גורן

פרופ' רפי גורן

מדעי הצמח
זכה בפרס קיי ב 2012

Ethylene action in plants; Examining the efficacy of ethylene antagonists in delaying senescence, increasing fruit and flower shelf life, and retarding abscission.

קרא עוד

 

קראו פחות
dror

ד"ר יוסף דרור

ביוכימיה מדעי המזון ותזונה

פירוק חלבונים. ויטמינים בתזונת האדם. תסמונת הזנה חוזרת.

אברהם חיים הלוי

פרופ' אברהם חיים הלוי

המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1927-2006

פרופ' אברהם הלוי נולד בישראל, בעל מוניטין בינלאומי בחקר הפרח והפריחה הן ברמה המדעית והן ברמה היישומית. פרופ' אברהם חיים הלוי כתב מאות מאמרים מדעיים

קרא עוד
בלועזית שהתפרסמו בספרות המדעית הבינלאומית וכמאתיים מאמרים מקצועיים בעברית. הוא חיבר שני ספרים בעברית וארבעה ספרים באנגלית. החשוב בהם: 1989-1986 Handbook of  Flowering, CRC PRESS,, ספר בן שישה כרכים שהוא מעין אנציקלופדיה המסכמת את כל הידע המצוי עד אותו זמן על גורמי הפריחה בכל הצמחים.

בשנים 1984-1993 היה עורך ראשי של Israel Journal of Botany, וב-1986 הוא ייסד את קבוצת המחקר הבינלאומית בפיזיולוגיה של הפריחה והקים את העיתון של קבוצת המחקרFlowering Newsletter, העיתון המדעי היחיד המוקדש כולו לפריחה.

נושאי המחקר העיקריים של הפרופסור הם:

  • הפיזיולוגיה של הפריחה ובקרת הפריחה.
  • הפיזיולוגיה של הזדקנות פרחים וטיפולים בפרח הקטוף
  • פיתוח גידולי פרחים חדשים

 

קראו פחות
white

פרופ' אורי זהבי

המכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה

עסק בכימיה של פחמימות של חומרי טבע כמו ספונינים, במטרה למצוא   נגזרות שתהיה להן פעילות ביולוגית.

קרא עוד
בתחילת המחקר עסק במציאת נגזרות   לריפוי מחלת הלשמניה, ועסק בתרכובות של פרי הדר. מחקרים אלה הקנו לו   מוניטין בתחום הכימיה של פחמימות בארץ ובעולם. הוא שיתף פעולה עם מעבדות   מחקר שונות באוניברסיטה ובמכון ויצמן. ועמד בראש המכון לביוכימיה מזון   ותזונה במשך שלוש שנים פוריות. אורי הכשיר תלמידים רבים והמשיך במחקריו.
נולד בישראל בשנת 1936, סיים תיכון עירוני א' בתל אביב. את התואר הראשון   והשני למד בטכניון וסיים בשנת 1961. את עבודת הדוקטור שלו סיים ב- 1965   באוניברסיטה העברית ובמכון וייצמן, עבד כשנתיים כחוקר בבית הספר לרוקחות   של האוניברסיטה העברית, והצטרף לפקולטה לחקלאות ב- 1978 למכון לביוכימיה   כחוקר.

קראו פחות
אריה זינגר

פרופ' אריה זינגר

קרקע ומים

התהוות קרקעות באזורי אקלים שונים ועל חומרי מוצא שונים.

שינויי קרקע בהשפעת תהליכי שקיעה אטמוספירים.

קרא עוד
מיפוי וייעוד קרקעות.

חקר פאליוסולים והקשרם הפאליואקלימי.

מינרלוגיה של קרקעות מדבריות.

התהוותן של חרסיות תת-ימיות ממוצא הידרותרמלי.

שקיעת אבק באזור ים המלח.

 

 

 

אתחיל בכמה פרטים ביוגרפיים שנודעו לי במהלך נסיעות משותפות מרחובות למזכרת-בתיה. אריה גדל ברומניה ובזמן מלחמת העולם השנייה אף עבר למחנה ריכוז עם הוריו. הוא למד בתיכון הרצליה בתל אביב ולימודי החקלאות משכו את ליבו מגיל צעיר. באותה תקופה טענה ועדת הקבלה שמאחר והיה עירוני, עליו להיחשף לחקלאות מעשית לפני תחילת לימודי החקלאות. אריה לא היסס והצטרף לתקופה של כשנה לקיבוץ שובל שבנגב.

בשנים שאחרי הפרישה המשיך אריה לחקור במרץ ובין היתר קיבל על עצמו להיות אחד משני העורכים של הספר: "Developments in Clay Science Volume 3 Developments in Palygorskite - Sepiolite Research" Eds. E. Galan and A. Singer (2011).

אני זוכר שנכחתי בפגישה במדריד של האגודה הספרדית למדעי החרסיות, אשר בה אריה נבחר לחבר כבוד של האגודה והרצה על תכניותיו ועבודותיו האחרונות. אז גם הוזכרו התכניות לסיים את הוצאת הספר.

מאחר ואריה נחשב כמומחה בשטח הקרקעות, לא פעם נזקקו לדעתו גם בסוגיות משפטיות. אני שמעתי ממנו שהוא התבקש להמליץ על כך שקרקע מסוימת אינה כשירה לשימוש חקלאי משום שרצו שתיועד לבניה. בניגוד למה שהיה מצופה ממנו על ידי אילי נדל"ן, בדיקותיו היסודיות הביאו אותו למסקנה שהקרקע הייתה עדיין מתאימה ביותר לשימוש חקלאי.

לאחר הפרישה המשיך אריה ללמד קורסים בהתנדבות ובכך תרם רבות לסטודנטים במחלקה. כמו כן הוא תרם לקליטה נוחה של חוקרת ומרצה חדשה, ד"ר יעל מישאל, שקיבלה על עצמה ללמד באחד מקורסי הבוגר שאריה לימד בעבר.

בין עיסוקיו המדעיים היה לאריה ענין רב במחקר על קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובפרט קהילות שהידע עליהן היה מועט. פרט לידע העצום שהוא צבר על קהילות ברומניה ובאירופה, הוא גילה התעניינות רבה בקהילות בדרום הודו ואף ביקר שם תוך כדי ניצול הזמנתו למתן הרצאות בנושאי פדולוגיה בכלל. אריה היה מקור של ידע נרחב ויסודי בתחומי תרבות מרובים.

בשנים האחרונות לחייו הוא היה במצב גופני טוב מאוד והפקיד על הליכה מהירה של כ- 6 קילומטרים ביום. סרטן הריאות שבו נתקף הגיע בהפתעה וקטע תכניות לטיולים מרתקים שהוא הכין וכן תכניות מדעיות.

יהי זכרו ברוך.

דברים לזכרו מאת פרופ' שלמה ניר

 

פרופ' אריה זינגר נולד 1934 ברומניה נפטר 3/2010

 

 

 

 

 

קראו פחות
שמעון לביא

פרופ' שמעון לביא

המכון למדעי הצמח
קרא עוד
Born 1931, Berlin Germany;
Ph.D. 1960, Hebrew Univ.; Assoc. Prof 1970.; Prof. 1976; Emeritus 1999.

Research Interests:  

Floral Biology and differentiation, growth regulation, anthocyanine and fruit development and orchard development of olives and grapevines: Breeding and genetics of olive for table consumption and oil. Metabolic models via tissue culture.

Research projects:

Breeding of olive varieties for different orchard forms, uses and disease resistance. Olive training for mechanization. Optimization of irrigation requirements. Self and cross pollination.
Abstracts of Current Research;
Cross breeding of olives for tree form for both table and oil olives, a progeny of about 4000 crosses and self pollinated offsprings are presently growing and monitored. Identification ofDNA sections related to cycloconium resistance based on RAPD-PCR analysis of different progenies is being performed. Genetic segregation regarding fruit coloration and oil accumulation is studied using indicator clones of the breeding program. Salinity resistance of cultivars and crossed progenies is being determined in controlled saline solutions. A study of interaction between salinity and verticilium wilt is showing varital differences particularly in relation to tree age.

Professional Affiliation

Sigma XI, Israel Botanical Society, Israel Tissue Culture Association, American Society of Horticultural Science, Scandinavian Society of Plant Physiologists, International Association of Plant Tissue and Cell Culture, International Society for Horticultural Science, The Biblical Fruit Society of Israel.

Honors and awards

- Scientist of the year award Volcani Center - 1971.
- Honorary Award for olive Research - Spain 1972.
- Wilson Popence Award for best paper in evergreens Amer. Soc. Hort. Sci. - 1982.
- Elected member of the Italian Academy for olive - 1986.
- Elected corresponding member of the Italian Academy for grapevine - 1990.
- Breeders Award the Ministry of Agriculture Israel for cv. Bamea - 1991.
- Elected Fellow of the American Society for Horticultural Science - 1994.
- Elected corresponding member of the Academia Georgofili, Italy - 2000.

Representative articles and research interests:

The study on the floral biology of the olive indicated that the number of flowers and distribution of inflorescences have only a minor effect on the amount of developing fruits on the tree. Lavee, S., Rallo, L., Rapaport, H.F. and Troncoso, A. (1996). The floral biology of the olive. 1. Effect offlower number, type and distribution in fruit set. Scientia Hortic. 66: 149-158 and II. The effect of inflorescence load and distribution per shoot on fruit set and load. Scientia Hortic. 82: 181-192 (1999).
Breeding for resistance to Cycloconium yielded a field resistant variety. Lavee, S., Harshemesh, H., Haskal, A., Meni, Y Wodner M., Ogrodovich, A., Avidan, B Wiesman, Z., Avidan, N. and Trapero, A. (1999).
'Maalot' a new orchard resistance cultivar to Peacock eye leaf spot (Spilocaea oleagina cast.). Olivae 51-59. (also in Hebrew, Alon HaNotea 53: 446-452). Initial molecular studies revealed specific DNA segments in correlation with the resistance to the disease. Merkuria, G.T., Collins, G Lavee, S., Sedgley, M. (2001).
Identification of genetic markers in olive linked to olive spot resistance and susceptibility. J. Amer. Soc. Hort. Sci. 126: 305-308. Merkuria, G.T., Sedgley, M Lavee, S. and Collins, G. Development of a sequence tagged site for the RAPD marker linked to leaf spot resistance in olive. J. Amer. Soc. Hortic. Sci. (accepted for publication). The interaction Rootstock/scion in relation to the level of orchard intensification in olive showed that the rootstock has a minor effect on tree performance in all levels of intensification regardless of the varietal combination tested. Lavee, S. and Shachtel, J. (1999).
Interaction of cultivar rootstock and water availability on olive tree performance and fruit production. Acta Hortic. 474: 399-401.

List of Publications

קראו פחות
נועם להב

פרופ' נועם להב

קרקע ומים

פרופ' נועם להב תרם רבות לשטח המחקר על חרסיות והיה מבין חלוצי הפיתוח של חרסיות אכסדראיות. הוא לימד שנים את הקורס היסודי בקרקע ומים אשר בו שזר תיאוריות מתקדמות בכימיה פיסיקלית.

קרא עוד
ספרו שנכתב על מנת לספק לסטודנטים חומר לימוד זכה לעניין רב. בשלב מסוים הוא הגיע למסקנה שחרסיות תרמו להתהוות החיים על פני כדור הארץ ופיתח מודלים שהדגישו את האינטראקציה בין חומצות אמינו ואחר כך פפטידים וחלבונים לבין חומצות הגרעין ואחר כך ה-RNA   וה- DNA. ספרו בנושא התהוות החיים Biogenesis: Theories of Life's Origin שיצא בהוצאת Oxford University ב- 1999 Press זכה להתעניינות רבה ולהערכה. ספר זה אגב, הוקדש לאשתו חנה אשר נפטרה לפני מספר שנים ולילדיו רן, יעל רות ומשפחותיהם.

נועם מילא תפקידים ציבוריים רבים בפקולטה כראש המחלקה לקרקע ומים במשך מספר שנים. ראש הועדה למחקר ועוד. בפעילותו בלטו הרצון לקדם, לעזור וכן יושרה. פעילותו תרמה להמשך מואץ של תהליך הדמוקרטיזציה בהתנהלות באקדמיה.

צד אחר בפעילותו של נועם היה התנדבותו לצבא שבדרך לפני קום המדינה ותרומתו אחר כך. נמסר לי מאחד הקצינים של אומדת שרון שמפקדתה הייתה ליד המעבר לאפריקה במלחמת יום הכיפורים שנועם הצטיין בהשארת ביטחון ורוגע בכל המפקדה בתקופות הקשות ביותר.

אוסיף על צדדים אחרים. היה לי העונג לבקר בתערוכת הציורים של נועם בירושלים וכן לראות שפע של ציורים בביתו שבמבשרת ציון. במקביל התרשמתי מספר השירה שלו, ספר ששילב רשמים מגדולת היקום לבין התרחשות השואה: "משוט בשאול ובירכתי היקום".

אסיים בציטוט מאחד השירים:

זורם אני אל בדל רקיע,

נוסך אל שפע אפקים,

מלכות, פסגת נבו, לא זיע,

משם כבר אין יותר חוזרים.

יהי זכרו ברוך!!!

קראו פחות
אילן סלע

פרופ' אילן סלע

המכון למדעי הצמח

חתן פרסי קיי

קרא עוד
עבור מציאות פתרון להפרעת CCD

אמריטוס

קראו פחות
snapir

פרופ' נחום סנפיר

בעלי חיים

פרופ' נחום סנפיר ז"ל - דברים לזכרו - ספטמבר, 2017

קרא עוד

בתחילת חודש ספטמבר הלך לעולמו פרופ' נחום (נחצ'ה) סנפיר. נחום היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, ע"ש רוברט ה. סמית, מדען משכמו ומעלה, חוקר מצטיין, מורה מעולה, אהוד על תלמידיו, מקצוען שחשף בפנינו את העולם הקסום של מדע העופות.

התכונות שייחדו את נחום לאורך כל חייו וגם בעולם האקדמי היו אהבת האדם באשר הוא וכושר מנהיגות ייחודי הנובע מאהבת הבריות וסבלנות יוצאת מהכלל לכל אדם. נחום אהב את תלמידיו והם אהבו אותו וראו בו מנהיג, מורה ואף אב בחיים האקדמיים ומעבר להם הקשר שיצרו תלמידיו הרבים של נחום עימו, נמשך מעבר לתקופת לימודיהם, למעשה, מרביתם שמרו לו אמונים עד לסיום חייו.

קורות חייו של פרופ' נחום סנפיר שזורים בהוויה הארץ ישראלית של הקמת המדינה, הגשמת החזון הציוני ותרומה בלתי נלאית למדינת ישראל. נחום נולד בתל אביב בשנת 1934, לאחר שירות צבאי בנח"ל בקיבוץ נווה ים במסגרת הכשרת "התנועה המאוחדת", עבר למרכז ההכשרה בקיבוץ עין גב ומשם החל את לימודי הבוגר בשנת 1956, מוסמך ב 1959, ודוקטורט ב 1961 בפקולטה לחקלאות. בשנת 1965 יצא להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה – ברקלי, אצל פרופ' סמואל (סם) לפקובסקי, מאבות מדע התזונה המודרני. באותה התקופה פרופ' לפקובסקי שהקדים את זמנו בשלושה עד ארבעה עשורים, גרס שהאתגר הבא של מדע התזונה היא בעיית ההשמנה. לפקובסקי החל בחקר ויסות האכילה ורמת ההשמנה ע"י המוח בכלל וההיפותלמוס בפרט במודל תרנגול הלגהורן הלבן הרזה מטבעו. נחום הצטרף לצוות המחקר ומיד הראה שבקרת ההשמנה שזורה בבקרת המערכת האנדוקרינית ובפרט מערכת הרבייה ובלוטת המגן.

נחום חזר לארץ והתקבל למשרת מרצה ב 1967. הקשר האמיץ עם סם לפקובסקי נמשך שנים רבות. נחום בילה מספר שבתונים בברקלי וסם לפקובסקי הגיע לביקורים במעבדתו של נחום בארץ. עם חזרתו של נחום בשנת 1967 הוא המשיך בחקר הבקרה ההיפוטלמית של האכילה, ההשמנה, מערכת הרבייה וההתנהגות המינית בעופות, בקרת השתייה, ויסות טמפרטורת הגוף ופעילות בלוטת המגן, כהוא סוחף תלמידי מוסמך ומחקר לשטח מרתק זה. חלק מהמחקרים בחנו את הבקרה ארוכת הטווח על ההשמנה והרבייה ונמשכו תקופה ארוכה. נחום הנהיג את תלמידיו לעבודת צוות בה כל תלמיד היה שותף בכל הנעשה במעבדה ואף השתתף פיזית בעריכת המחקרים כולם. ניתוחים ונתיחות תמיד נערכו בצוותים, כאשר כל תלמיד מרכז את ניהול מחקרו הוא. שיטת עבודה זו הוליכה לניהול דיונים מרתקים בין הסטודנטים, פיתוח כושר מחשבה ולחברויות שנמשכו עשרות שנים לאחר מכן. הימים היו ימי מלחמת ההתשה וחלק מהתלמידים נקראו לתקופות מילואים ארוכות, לפעמים בצו 8, ללא שהות לתכנון כל שהוא. עבודת הצוות אפשרה את המשך כל המחקרים ללא פגיעה, אפילו בתקופת מלחמת יום הכיפורים ובתקופה שלאחריה.

חלק מתלמידיו של נחום הלכו בעקבותיו ושמרו על אהבת התלמיד ומשטר עבודת הצוות במעבדותיהם הם וכולם יצאו ויוצאים נשכרים עד היום. חלק מתלמידי דור שלישי זה, אינם יודעים שהם למעשה "נכדיו" האקדמיים של נחום.

שטחי ההתעניינות והמחקר של נחום התרחבו עם הזמן כפועל יוצא מהקשר האמיץ שיצר עם החקלאים בשדה ועם תלמידיו שבאו מההתיישבות ופנו אליו עם בעיות השעה. הוא פתח אופקים ואפיקים חדשים בחקר הרבייה באווזים, תרנגולים מגזעים שונים, תרנגולי הודו ואף יענים. יחד עם פרופ' מלך פרק ז"ל הוא החל בחקר השפעת ספקטרום התאורה על מערכת הרבייה בעופות, שטח מחקרי זה ממשיך להיחקר עד היום, תוך פריצות דרך חשובות ומרתקות. העקה בלולים צפופים בעיה נוספת שנחום ותלמידיו התמודדו עמה שנים רבות. הם בחנו השפעת משטרי גידול שונים על העקה, מהעשרת האוויר ביונים שליליים ועד לבחינת השפעת המוסיקה והעשרה סביבתית אחרת. חלק מהממצאים מבטיחים וראוי שהמחקר בתחום זה יימשך.

במהלך החיים האקדמיים נחום התמנה למרצה בכיר בשנת 1971, לפרופ' חבר ב-1974 ולפרופ' מן המניין ב-1978.

כושר מנהיגותו של נחום, כיבוד האחר והסבלנות הרבה לזולת שאפיינו את של נחום הובילו בחירתו של נחום לתפקידי מנהל המחלקה למדעי בע"ח, יו"ר וועדת הוראה ודיקן הפקולטה לחקלאות.

שמו של פרופ' סנפיר כמדען בעל כושר ניהול ויחסי אנוש מעולים הלך לפניו ובשנת 1995 הוא נבחר לתפקיד ראש מנהל המחקר החקלאי.

בשנת 2002 פרש נחום לגמלאות.

נחום גם היה מוסיקאי ופסנתרן מחונן, למעשה אהבתו את המוסיקה אף עלתה על אהבת המחקר והוא תמיד גרס שהוא מוסיקאי מדוכא. אימו של נחום הייתה פסנתרנית ומודעת לקשיים העצומים של מוסיקאי בארץ ישראל הצעירה. היא זו שהשפיעה על בחירתו ללכת בנתיב המדע, "מקצוע אמיתי" , על פני נתיב המוסיקה. אך נחום שמר על אהבתו למוסיקה והמשיך לנגן בפסנתר. אלו שזכו לשמוע אותו על הפסנתר לעולם לא ישכחו חוויה זו בה נחום והפסנתר הפכו ליחידה אחת הדוהרת ומפיקה צלילים מופלאים באינטרפרטציה מיוחדת.

אהבתו של נחום למוסיקה ולאדם ומרצו הבלתי נלאה, הובילו אותו ואת רעייתו הנאמנה, יעל סנפיר ז"ל, בעזרת החברים האוהבים, להפיק ערבי שירה ונגינה בציבור שהיו לשם דבר, עד שהכרטיסים אליהם אזלו שבועות לפני קיום האירוע.

פטירתו של נחום הייתה פתאומית והותירה את חבריו המומים ועומדים בפני ריק עצום. אנו חסרים אותו יום, יום. עדיין ממשיכים לשאול ולהתייעץ עמו, אפילו אם רק בדמיוננו.

זכרו של נחום סנפיר מבורך בכל אלו שהכירו והוקירו אותו. היה שלום חבר יקר ואהוב.

 

קראו פחות