הלל (היינץ) ריינהרד אופנהיימר היה פרופסור לבוטניקה, פיזיולוג של הצמח, מראשוני הבוטנאים באוניברסיטה העברית בירושלים, וממייסדי הפקולטה לחקלאות ברחובות, חתן פרס ישראל לחקר החקלאות לשנת תשי"ט.

פרופסור לזואולוגיה ולאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית. ניהל חוות חקלאות ניסיוניות. בודנהיימר הוציא את הקטלוג המקיף הראשון לחי בארץ ישראל. זכה בפרס ישראל לחקלאות לשנת 1954.

חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1984. עבודותיו עסקו בתחום תזונת בעלי חיים. מחקרו הראשון, בשיתוף חנן מאיר, עסק בהרכב צמחי המספוא לבקר ודרכי התעכלותם. עבודה זו הייתה הראשונה בנושא, לאור ההתעניינות בה בישראל, נערך מחקר מעמיק על הרכב התאית והליגנין. מחקר אחר שערך באותה תקופה עסק בעריכת סקר תזונתי של מזון לבקר חלב ובו נבדקו השפעת חומרי החיטוי וההדברה על פעילויות האנזימים מפרקי החלבון בבעלי החיים. מחקר ההתעכלות שערך בדג הקרפיון היה הראשון מסוגו. כמו כן ערך מחקרים נוספים כמו אפיון תכונות הדבש, שימור צמחי מספוא ואפיון חומרים פעילים בצמחי מרפא.

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

שמואל הורביץ (כ"ח באלול תרס"א, 12 בספטמבר 1901 - 1999) היה אגרונום ישראלי, פרופסור לחקלאות, חתן פרס ישראל. עבודתו התפרשה על פני תחומים רבים;העיקריים שבהם היו איקלום צמחים לתנאי החקלאות בארץ ישראל ובהם: בוטנים ומיני דגנים וקטניות למספוא ולמרעה והקישור בין המחקר המדעי והיישום שלו בשדה.‏

פעילותו בתחום החקלאות הובילה למעורבות ציבורית רחבת היקף. הוא היה חבר הוועד הפועל הציוני ונשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים.

בשנת 1948 מונה למנכ"ל הראשון של משרד החקלאות בממשלת ישראל, תפקיד בו החזיק עד 1950. במהלך השנים היה גם חבר מועצת המנהלים של אוצר התיישבות היהודים, חבר מועצת המים ויו"ר הנהלת המדרשה לחקלאות. בשנת 1951 מונה ליו"ר בנק החקלאות לישראל, תפקיד בו החזיק עד שנת 1971. במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים היה הלפרין פרופסור בפקולטה לחקלאות, עמד בראש החוג לכלכלה חקלאית ובשנים 1963 - 1964 היה דיקן הפקולטה.

הלפרין היה פעיל מאוד בחינוך חקלאי. הוא הקים את מדרשת רופין בשנת 1949 והיה הכוח המניע מאחורי האנציקלופדיה לחקלאות.

יצחק ואהל (1915 – 20 בינואר 2004) היה פרופסור לחקלאות, בוטנאי ופיטופתולוג. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1992.

מאבות הפיטופתולוגיה בישראל , תרם להגברת העמידות של יבולים בעולם השלישי , ועבודתו אפשרה הקמת מאגר גנטי של דגני בר , המשמש מקור להשבחה של תבואות בארצות רבות.

נחום קידר היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו. לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.