הרצאות שניתנו במסגרת סדרת הרצאות מדוע על ידי חוקרי הפקולטה
סדרת הרצאות בין-תחומית לקהל הרחב בה טובי אנשי האקדמיה חולקים את מחקריהם החדשניים עם הקהל שוחר הדעת.
המרכז לפיתוח קשרי אוניברסיטה-קהילה פועל לקיום דיאלוג מתמיד עם הקהילה במטרה לקרב את האוניברסיטה לחברה.
אמון ומוניטין בכלכלת שיתוף
פרופ' עליזה פליישר המחלקה לכלכלת סביבה וניהול
כלכלת שיתוף sharing economy הינו הכינוי לתופעה של השנים האחרונות המאפשרת ביצוע עסקאות בין אנשים פרטים peer-to-peer (P2P) בכל העולם דרך פלטפורמות אינטרנטיות. התנאים ההכרחיים לקיומה של כלכלת שיתוף הם, מחד גיסא, אנשים (ספקים) בעלי נכסים/משאבים שאינם בשימוש תמידי כמו חדרים, דירות, אמצעי תחבורה וזמן פנוי המחפשים אפשרויות להכנסה נוספת, ומאידך גיסא, ביקוש על ידי פרטים אחרים (לקוחות) לנכסים/משאבים אלה המוצעים במחירים מוזלים לעומת האלטרנטיבה המסחרית בשווקים המסורתיים. ביקוש והצע למשאבים אלה קיים כבר זמן רב אך המפגש ביניהם התאפשר עם התפתחות טכנולוגיית המידע.
התעלומה של עצם ללא תאים
פרופ' רון שחר וטרינריה
העצמות של כל בעלי החוליות שבהם השלד מגורם בנויות מאותן אבני יסוד: קולגן מסוג I, מינראל (גבישי סידן-פוספט), מים וכמות קטנה של חלבונים שאינם קולגן. כמוכן, בעצמות כל בעלי חוליות ישנם שלושה סוגי תאים: אוסטיאובלאסטים (תאים יוצרי עצם), אוסטיאוקלאסטים (תאים מפרקי עצם) ואוסטיאוציטים (שהינם אוסטיאובלאסטים שנכלאו בתוך רקמת העצם).
כמה ירוקים שווה סביבה ירוקה
פרופסור אלי פיינרמן המחלקה לכלכלת סביבה וניהול
ההרצאה תיפתח בתיאור קצר של היחסים שבין כלכלה, סביבה ומשאבי טבע; בהצגת האתגרים, ההישגים והכישלונות הגלובאליים בהתמודדות האנושית עם בעיות סביבה ובהצגת התשובה הפסימית והתשובה האופטימית ל "שאלת מיליון הדולר": האם הסביבה היא בת קיימא בטווח הארוך (האם אנחנו גדולים מידי על העולם?).
ביחד או לבד - רכיבי מזון בגוף
ד"ר זוהר כרם המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה
המודעות והעניין בהשפעה של התזונה על הבריאות ועל איכות החיים גדלים במהירות בשנים האחרונות. כולנו רוצים לאכול "בריא" ולדחות את הביקור אצל הרופא. אנחנו גם רוצים ליהנות מהחיים - כלומר לאכול "טוב" ולהרגיש טוב. אנחנו חשופים לפרסומת ולמושגים חדשים - "מזון פונקציונלי", "מזון רפואי", ודנים בהם ליד השולחן או מסביב למדורת השבט.
סודות מחיי החברה של החיידקים
ד"ר יעל הלמן המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה
במשך שנים רבות נחשבו החיידקים לאורגניזמים אינדיבידואליסטים המקיימים בינם לבין עצמם יחסי גומלין המתבססים על תחרות בלבד. כיום, דעה זו כבר לא תקפה ומושבות חיידקים נחשבות לקהילות חברתיות, המשתמשות בסיגנלים כימיים כדי לתאם מגוון רחב של פעולות לטובת המושבה. אחד המנגנונים הנפוצים ביותר לתיווך שיתוף פעולה בין חיידקים היא מערכת "חישת המניין" המאפשרת לחיידקים לשנות את התנהגותם בהתאם לצפיפותם. מערכת "חישת המניין" מתווכת מגוון פעולות בחיידקים, החל מתאום מסלולים מטבוליים והתפתחותיים וכלה בהפעלה משותפת של מנגנוני אלימות כנגד תאי המאכסן. העובדה שחיידקים רבים תלויים במערכת "חישת המניין" לשם גרימת מחלות הובילה להתפתחות מחקר העוסק בשיבוש מערכת חישת המניין ככלי למלחמה בחיידקים פתוגניים.
מזון לפי שעון והזמן הנכון לשרוף שומן
פרופ' אורן פרוי המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה
בעלי חיים על כדור הארץ, אשר סיגלו לעצמם את היכולת לכוון את פעילויותיהם בהתאם למחזור היממתי, הינם בעלי יתרון אבולוציוני בהגנה ובחיפוש אחר מזון. מדידת המחזור היממתי נעשית על ידי שעונים ביולוגיים המכתיבים פעילויות פיזיולוגיות רבות המתוזמנות ל-24 שעות. השעון הביולוגי המרכזי ממוקם בקדמת ההיפותלמוס במוח. ברמה המולקולארית, השעון הביולוגי מורכב משתי לולאות, האחת חיובית, המכתיבה ביטוי גנים רבים, והשנייה שלילית, המעכבת את פעילות הלולאה החיובית. שתי הלולאות יחד מכתיבות מחזור בן כ- 24 שעות.
מהשפכים לצלחת - האם צריך לחשוש?
דר בני חפץ המחלקה למדעי הקרקע והמים
מים מושבים (קולחים) מהווים מקור מים חשוב בחקלאות הישראלית. המים המטופלים מיושמים בחקלאות בהתאם לקריטריונים מחמירים של איכות, אולם המים המטופלים מכילים שאריות של מגוון חומרים בעלי פעילות ביולוגית. מה הם אותם חומרים? מהי שרידותם בקרקע? האם החומרים הנ"ל עלולים להיקלט על ידי צמחים ולהגיע לסלט שלנו האם יש כאן בעיה? בהרצאה נלמד על הדברים ונרד לשורש העניין.
חומרי הדברה בחקלאות, לבטים ופתרונות
פרופ' יעקב קטן המחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה
הכרחי להגדיל את ייצור המזון בעולם בעשורים הבאים. פגעים (מחלות, מזיקים, עשבים) מפחיתים את היבול בכל הגידולים, לפיכך, הדברתם תאפשר להגדיל את היבולים ללא צורך להרחיב את השטחים. השימוש בחומרי הדברה הנו אמצעי יעיל להדברת הפגעים אך עלולות להיות לו השלכות פוטנציאליות שליליות לסביבה ולבריאות. נעשים מאמצים רבים לפתח הדברת פגעים מושכלת, דהיינו, השגת הדברה יעילה תוך מזעור הפגיעה בסביבה ובמשאבי טבע. פיתוח שיטות הדברת פגעים חליפיות, לא כימיות, הינו הציר המרכזי בגישה זו. למשל, הדברה ביולוגית ע"י שימוש באויבים טבעיים של המזיקים, פיתוח זנים עמידים לפגעים, שימוש בקומפוסט ועוד.
איזון בין גדילה להתבגרות בהתפתחות עלים וצמחים
פרופ' נעמי אורי המכון למדעי הצמח וגנטיקה
צמחים הם בעלי יכולת ייחודית לייצור אברים חדשים לכל אורך חייהם. כיוון שצמחים לא זזים, יכולת זאת משמשת מעין תחליף להתנהגות, ומאפשרת לצמחים להתמודד בעזרת שינוי צורתם עם השינויים הפנימיים והחיצוניים שהם חווים. היכולת לייצר אברים לאורך החיים מתאפשרת על ידי שימור של אזורים בצמח בעלי תכונות עובריות. אזורים אלה נקראים מריסטמות.
אסטרטגיות ניהול הסיכונים של צמחי יבול בתנאי אי ודאות
ד"ר מנחם מושליון המכון למדעי הצמח
הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם והשאיפה לשיפור ברמת החיים מביאים לעליה בביקוש למזון ומכאן לניצול מקסימלי של משאבי הטבע הדרושים לחקלאות. תהליכי הטיפוח של צמחי יבול הביאו להגדלה משמעותית ביכולתם לייצר מזון, אך בו בזמן גם להגדלה דרמטית בצריכת המים שלהם ומכאן גם לרגישות גבוהה ליובש ועקות סביבה נוספות. בשנים האחרונות מושקעים משאבים רבים בניסיונות להפוך את הצמחים לפחות רגישים לעקות סביבה וזאת כדי לאפשר את גידולם גם באזורים קשים יותר, אך עד כה ללא הצלחה רבה.