1934 - 2011

פרס רוטשילד 2010

Control of reproductive maturation and pheromone production in insects, Physiology of male-derived accessory gland peptides and proteins on female, Reproductive behavior of the Medfly (Ceratitis capitata) and of night-flying moths, Biocontrol of armyworms with entomopathogenic fungi

1906 - 1997

פרס ישראל תשמ"ד
פרס רוטשילד 1966

חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1984. עבודותיו עסקו בתחום תזונת בעלי חיים. מחקרו הראשון, בשיתוף חנן מאיר, עסק בהרכב צמחי המספוא לבקר ודרכי התעכלותם. עבודה זו הייתה הראשונה בנושא, לאור ההתעניינות בה בישראל, נערך מחקר מעמיק על הרכב התאית והליגנין. מחקר אחר שערך באותה תקופה עסק בעריכת סקר תזונתי של מזון לבקר חלב ובו נבדקו השפעת חומרי החיטוי וההדברה על פעילויות האנזימים מפרקי החלבון בבעלי החיים. מחקר ההתעכלות שערך בדג הקרפיון היה הראשון מסוגו. כמו כן ערך מחקרים נוספים כמו אפיון תכונות הדבש, שימור צמחי מספוא ואפיון חומרים פעילים בצמחי מרפא.

1926 - 2013

פרס ישראל תשנ"ח
פרס רוטשילד 1977

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

פרס רוטשילד 1998
פרס קיי 2001

Environmental Microbiology, Recycling Municipal and Agricultural Waste, Degradation of lignocellulose.

1924 - 1987

פרס רוטשילד 1985

1915 - 2004

פרס ישראל תשנ״ב
פרס רוטשילד 1964

יצחק ואהל (1915 – 20 בינואר 2004) היה פרופסור לחקלאות, בוטנאי ופיטופתולוג. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1992.

מאבות הפיטופתולוגיה בישראל , תרם להגברת העמידות של יבולים בעולם השלישי , ועבודתו אפשרה הקמת מאגר גנטי של דגני בר , המשמש מקור להשבחה של תבואות בארצות רבות.

פרס רוטשילד 1998
פרס קיי 2001

Physical chemistry of humic substances, minerals and their interactions, Effects of organic matter on soil fertility and structure.

פרס ישראל תשנ״ו
פרס אמת 2003
פרס רוטשילד 1990
פרס וולף 1998

Biological control of soilborne plant diseases by using antagonistic organisms.

1927 - 2015

פרס רוטשילד 1971

פרס ישראל תשע״ד
פרס רוטשילד 1994

Biology, ecology and control of soil-borne plant pathogens, Soil solarization.

1920 - 2015

פרס ישראל תשס״ו
פרס רוטשילד 2002
פרס קיי 1994

נחום קידר היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו. לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.

פרס רוטשילד 2002
פרס קיי 2011
פרס קיי 1994

Vegetable physiology, breeding & seed production, esp. tomatoes, alliums and potatoes