check
לזכרם | הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה

לזכרם

חברי סגל שהלכו לעולמם בעשור האחרון

guni-orshan.jpg

ד"ר גוני אורשן

לזכרו
כלכלת סביבה וניהול

נפטר בשנת 2022

קרא עוד

Game theory and its applications.

קראו פחות
shalom

פרופ׳ שלום זאב אפלבום

לזכרו
אנטומולוגיה

1934 - 2011

קרא עוד

פרופסור שלום אפלבום זכה בפרס רוטשילד  על מכלול מחקריו החדשניים, אשר מתייחסים להשפעת גורמי עקה סביבתיים על הפיזיולוגיה של התנהגות חרקים, ועל איסוף המידע הבסיסי והבאתו לקראת יישום מתקדם בהגנת גידולים חקלאיים.

 

קראו פחות
amihai-arieli.jpg

פרופ' עמיחי אריאלי

לזכרו
מדעי בעלי החיים

1944 - 2017

קרא עוד

פרופ' עמיחי אריאלי ז"ל - דברים לזכרו - אוגוסט, 2017

לפני חודש הלך לעולמו פרופ' עמיחי אריאלי. עמי היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מדען חשוב, חוקר מצטיין, מורה אהוד על תלמידיו, חבר קרוב.  
פרופ' עמי אריאלי רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לחקלאות. הוא התקבל כמרצה במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בשנת 1983, בתחום הזנת מעלי גירה. כיוון מחקר מרכזי אותו הוליך פרופ' אריאלי היה חקר המטבוליזם של מרכיבי מזון בכרס פרת החלב והשפעותיהם על ייצור ואיכות חלב. פרופ' עמי אריאלי היווה מרכז ידע בתחומו. הוא שימש כחבר וכיו"ר וועדות אקדמיות מקצועיות רבות, וכעורך שותף בעיתונות בינלאומית.
 
לפרופ' אריאלי דורות רבים של תלמידים, בהם גם עשרות שסיימו תואר שני ותואר דוקטור בהנחייתו. במשך שנים רבות היה פרופ' אריאלי המורה הבכיר בתחום הזנה, מזונות ומטבוליזם של מעלי גירה. הוא לימד קורסים רבים בתחומים אלה בחוג למדעי בעלי חיים, וכן בבה"ס הווטרינרי ובמסגרות אחרות, הן לסטודנטים לתואר ראשון והן לסטודנטים לתארים מתקדמים. פרופ' אריאלי היה הראשון בחוג מדעי בעלי חיים שחיבר בין בעלי חיים בחקלאות ונושאי איכות סביבה; הוא הקים ולימד קורס חדש העוסק בהשלכות של גידול מעלי גירה על איכות הסביבה. תלמידים של עמי משמשים כמובילים בתחומם באקדמיה ובמינהל המחקר החקלאי, וכן גם בתעשיית המזון לבעלי חיים, ובמשרד החקלאות.
 
עמי ניחן באנושיות כובשת, בצניעות וסבלנות כלפי הזולת. הוא זכה להערכה אישית ומקצועית רבה בקרב עמיתים בארץ ובעולם. הוא שימש כמנהל המחלקה ויו"ר החוג למדעי בעלי חיים. תכונות אישיותו  רתמו את חברי המחלקה סביבו וסייעו לו רבות בביצוע תפקידיו הציבוריים. תבונתו הרבה ואמינותו הניעה רבים להיוועץ עמו בנושאים אישיים ומקצועיים. עתידה האקדמי של המחלקה למדעי בעלי חיים היה יקר לליבו. עמי הדגיש פעמים רבות את הצורך לשמר את הצביון והאופי של המחלקה כגוף אקדמי מוביל, התומך בענפי בעלי חיים בחקלאות, הן במחקר יישומי המשלב מחקר בסיסי מתקדם, והן בחינוך והכשרה של בוגרים ומוסמכים המשתלבים בענפי בעלי חיים במשק הישראלי. פרופ' אריאלי זכה להערכה רבה מאנשים רבים בענף הבקר בישראל בזכות תרומותיו הרבות והמגוונות במהלך השנים.
 
פרופ' אריאלי נחשב למוביל עולמי בתחום ניצולת אנרגיה, חלבון ושומן בפרה היצרנית, ובחינת טיפולים בהפרעות מטבוליות בפרה הנמצאת בתקופת המעבר לפני המלטה. הוא חקר את יחסי אנרגיה-חלבון במנה המובילים ליעילות מקסימלית של הפעילות הבקטריאלית בכרס. אריאלי ביסס במחקריו את החשיבות של סנכרון רמות חלבון ופחמימות במנה על מנת להביא ליעילות ייצור אופטימלית של פרות חלב גבוהות תנובה. פרופ' אריאלי חקר את התפלגות תהליכי עיכול וספיגה של מנות בכרס ובמעי. מחקריו תרמו תרומה חשובה להערכת הערך המזוני של מזונות שונים ותרומתם לסינתזה המיקרוביאלית בכרס.
שורה של פרסומים שעסקו בקביעת ערכי נעכלות אמיתית של חומר אורגני בכרס וזרימת חומצות אמינו במעי, הוכנסו לבסיס הנתונים החשוב של ה NRC האמריקאי, המקובלים בעולם כולו, לתכנון מנות לפרות חלב. פרופ' אריאלי תרם תרומה נכבדה לניצול מיטבי של מזונות אלטרנטיביים, תוצרי לוואי של התעשייה; חלקם נמצאו בעלי ערך מזוני שולי ואחרים בעלי ערך מזוני טוב מאד. חלק ניכר ממחקריו עסק בהערכת נעכלות של מזונות בפרות המצויות במצבי עקה. לדוגמה, הוא קבע את ערכי ייצור החום המטבולי של מזונות שונים, והמלצותיו למתן מנות בעלי ערכי ייצור חום נמוכים בעונת הקיץ, כמו הורדת תכולת החלבון במנות, נפוצים כיום בתכנון מנות קיץ לפרות חלב. פרסומיו המדעיים הופיעו בעיתונים המדעיים המובילים בתחום, בהם זכה פרופ' אריאלי להכרה בינלאומית רבה.


 
יהי זכרו ברוך.

קראו פחות
יהודית בירק

פרופ׳ יהודית בירק

לזכרה
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה

1926 - 2013

קרא עוד

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

 

קראו פחות
amos

פרופ' עמוס בנין

לזכרו
מדעי הקרקע והמים

נפטר בשנת 2021

קרא עוד

Wastewater reclamation and reuse, effects on soil geochemistry, Soil pollution by heavy metals, Long-term soil deterioration processes.

 

קראו פחות
 בן עמי ברבדו

פרופ' בן עמי ברבדו

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1933 - 2023

קרא עוד

Effects of cultural practices on crop productivity; control of root environment; interactions between plant and environmental factors; biosynthesis and metabolism of aroma compounds in fruit and wine.

קראו פחות
רפאל (רפי) גורן

פרופ' רפאל (רפי) גורן

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1931 - 2020

קרא עוד

זכה בפרס קיי בשנת 2012

 

Ethylene action in plants; Examining the efficacy of ethylene antagonists in delaying senescence, increasing fruit and flower shelf life, and retarding abscission.

קראו פחות
 שמואל גזית

פרופ' שמואל גזית

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1929 - 2020

קרא עוד

Reproductive biology and productivity of subtropical fruit tree crops; avocado, mango and litchi breeding.

 

קראו פחות
עמוס דברת

פרופ' עמוס דברת

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1920 - 2012

קרא עוד

פרופ' עמוס דברת, שפרשת חייו הייחודית אופיינית לתקופה. יליד הולנד שנמלט מציפורני הנאצים לשוויצריה (והיה במעצר שם), ולאחר מלחמת העולם עלה ארצה כדי לבנות ולהיבנות בה, עמוס הקים משפחה לתפארת יחד עם אשתו תמר והגיע למעמד בכיר כמדען המשלב את הידע הבוטני והפיזיולוגי בפתוח הגישות המתאימות לגידול ולממשק של צמחי מספוא ומרעה .

עמוס החל דרכו כחוקר בחוות הניסיונות נווה-יער, המשיך למכון וולקני בבית דגן ולאחר זמן הוזמן ע"י פרופ' ש. הורביץ להצטרף לסגל המחלקה לגידולי שדה וגן בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. פרופ' הורביץ תמיד הקפיד, ולא הסתפק בכך שחברי הסגל יהיו חוקרים ומרצים טובים, הוא חפש אנשים חושבים עם תרבות ואכן, עמוס היה כזה. הוא היה חוקר מוביל ומוכר בעולם ומרצה מבוקש בתחומי הממשק של המרעה והמספוא ובפיזיולוגיה של הייצור physiology of crop productivity)), והיה ער גם להשלכות האקולוגיות של התחום. כחוקר ומרצה עמוס לא היה ספון באקדמיה אלא היה מעורב גם בחקלאות בשטח.

מעבר לתחומי מומחיותו המדעיים, עמוס היה איש עם שאר רוח, עם תרבות ושיקול דעת וחשיבה מקורית. ניתן להגיד שהיה מדען עם נפש של אמן, שהיה גם צייר והתעניין באמנות, בשירה העולמית ובספרות. הוא תרם תרומה סגולית ומעשירה לחבריו ולתלמידיו ולמוקיריו הרבים

  • מדדים להערכת סחיפה גנטית בעת ריבוי זרעים, זאת במטרה לייצר בישראל זרעים של צמחי מספוא עבור מדינות צפוניות.
  • אופטימיזציה של ייצור חומר יבש בצמחי מספוא ע"י שיפור משטרי השקיה ודישון, בחינת הגורמים הפיסיולגיים המגבילים את הייצור ופתוח מודלים לסימולציה של התפתחות הצמחים.
  • גישה איטגרטיבית בחקר ייצור זרעים באספסת הכוללת אגרוטכניקה, ויחסי גומלין קרקע-מים-צמח-מאביק.
  • גידול צמחי מספוא ומרעה באזורים צחיחים בארץ ובמדינות שונות בעולם במסגרת פרויקטים בינלאומיים.

בעבודתו שילב עמוס מחקר בוטני ופיזיולוגי יחד עם פיתוח גישות לגידול ולממשק של צמחי מספוא ומרעה. כחוקר ומרצה עמוס לא היה ספון באקדמיה אלא היה מעורב גם בחקלאות בשטח. הוא היה חוקר מוביל ומוכר בעולם ומרצה מבוקש בתחומי ממשק מרעה ומספוא ובפיזיולוגיה של הייצור. במסגרת הפקולטה לחקלאות כיהן בתפקידים שונים וביניהם יו"ר החוג ומנהל המחלקה לגידולי שדה וירקות. לאחר פרישתו לגמלאות השלים עמוס את כתיבת ספרו שכותרתו: Irrigated Forage Production.

עמוס הלך לעולמו ב-18 ליולי 2012, בגיל 92.

 

קראו פחות