6b76acd05e18497c057639489560887e

הוקרה ופרסים

d05b63b6578383b74f89f47a994168fd

34385b3706383b67e3189dccf189e608

802e0afa3f8cec82459401b3fc8cbfbf

30074b5269084c9af1042aecf457a509

61778bb79b01f924b919ae98ecdb4b68

פרס ישראל

אות פרס ישראל

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. את הענקתו, יזם בשנת תשי"ג (‏1953), שר החינוך דאז, בן-ציון דינור, והוא מוענק מאז באופן רצוף. מדי שנה בשנה מגישות וועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהווית העשייה והיצירה בישראל. הזוכים הם אזרחי-ישראל - יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתר,מו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

אהרן בונדי

פרופ׳ אהרן בונדי

חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1984.  עבודותיו עסקו בתחום תזונת בעלי חיים. מחקרו הראשון, בשיתוף חנן מאיר, עסק בהרכב צמחי המספוא לבקר ודרכי התעכלותם.

קרא עוד
עבודה זו הייתה הראשונה בנושא, לאור ההתעניינות בה בישראל, נערך מחקר מעמיק על הרכב התאית והליגנין. מחקר אחר שערך באותה תקופה עסק בעריכת סקר תזונתי של מזון לבקר חלב ובו נבדקו השפעת חומרי החיטוי וההדברה על פעילויות האנזימים מפרקי החלבון בבעלי החיים. מחקר ההתעכלות שערך בדג הקרפיון היה הראשון מסוגו. כמו כן ערך מחקרים נוספים כמו אפיון תכונות הדבש, שימור צמחי מספוא ואפיון חומרים פעילים בצמחי מרפא.

קראו פחות
יהודית בירק

פרופ׳ יהודית בירק

ביוכימיה

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש.

קרא עוד
בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

קראו פחות
אברהם חיים הלוי

פרופ' אברהם חיים הלוי

המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1927-2006

פרופ' אברהם הלוי נולד בישראל, בעל מוניטין בינלאומי בחקר הפרח והפריחה הן ברמה המדעית והן ברמה היישומית. פרופ' אברהם חיים הלוי כתב מאות מאמרים מדעיים

קרא עוד
בלועזית שהתפרסמו בספרות המדעית הבינלאומית וכמאתיים מאמרים מקצועיים בעברית. הוא חיבר שני ספרים בעברית וארבעה ספרים באנגלית. החשוב בהם: 1989-1986 Handbook of  Flowering, CRC PRESS,, ספר בן שישה כרכים שהוא מעין אנציקלופדיה המסכמת את כל הידע המצוי עד אותו זמן על גורמי הפריחה בכל הצמחים.

בשנים 1984-1993 היה עורך ראשי של Israel Journal of Botany, וב-1986 הוא ייסד את קבוצת המחקר הבינלאומית בפיזיולוגיה של הפריחה והקים את העיתון של קבוצת המחקרFlowering Newsletter, העיתון המדעי היחיד המוקדש כולו לפריחה.

נושאי המחקר העיקריים של הפרופסור הם:

  • הפיזיולוגיה של הפריחה ובקרת הפריחה.
  • הפיזיולוגיה של הזדקנות פרחים וטיפולים בפרח הקטוף
  • פיתוח גידולי פרחים חדשים

 

קראו פחות
חיים הלפרין

פרופ׳ חיים הלפרין

פעילותו בתחום החקלאות הובילה למעורבות ציבורית רחבת היקף. הוא היה חבר הוועד הפועל הציוני ונשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים.

קרא עוד

בשנת 1948 מונה למנכ"ל הראשון של משרד החקלאות בממשלת ישראל, תפקיד בו החזיק עד 1950. במהלך השנים היה גם חבר מועצת המנהלים של אוצר התיישבות היהודים, חבר מועצת המים ויו"ר הנהלת המדרשה לחקלאות. בשנת 1951 מונה ליו"ר בנק החקלאות לישראל, תפקיד בו החזיק עד שנת 1971. במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים היה הלפרין פרופסור בפקולטה לחקלאות, עמד בראש החוג לכלכלה חקלאית ובשנים 1963 - 1964 היה דיקן הפקולטה.
הלפרין היה פעיל מאוד בחינוך חקלאי. הוא הקים את מדרשת רופין בשנת 1949 והיה הכוח המניע מאחורי האנציקלופדיה לחקלאות.

קראו פחות
נחום קידר

פרופ' נחום קידר

המכון למדעי הצמח

חתן פרס רוטשילד (2002) ופרס ישראל לחקלאות (2006).

קרא עוד
נחום קידר היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו. לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.

קראו פחות