מה ניתן ללמוד בכלים של תורת המשחקים על תהליכי קבלת ההחלטות בהפצת חיסונים נגד קורונה לעולם המתפתח? שיחה עם פרופ' רענן סוליציאנו-קינן מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, ופרופ' אדם למפרט מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. אחרי שנה של מגיפת קורונה - פותח חיסון. כמובן שרק המדינות העשירות יכלו להרשות זאת לעצמן. אבל מה עם שאר העולם? כמו שאנחנו יודעים, ארגון הבריאות העולמי ניסה לארגן מנגנון של תרומת חיסונים מאת המדינות העשירות בעולם, אבל המשימה כשלה. פחות מ-15 אחוזים מהיעד הושגו. במגיפה, כך נראה, אין סולידריות

כבר עשורים שהעולם חווה ירידה גדולה, מתמשכת ודרמטית במספר ובמיני החרקים, עד כדי כך שחוקרים רבים מגדירים את התופעה כתהליך ההכחדה ההמונית השישי בהיסטוריה. היעלמותם של החרקים מחיינו - אם לא מחשיבים את אי הנוחות הרגעית שנגרמת, לעיתים, ממפגש ישיר עם כמה מהם - יכולה לגרום לנזקים אקולוגיים גדולים וכתוצאה מכך גם לפגיעה קשה בכלכלה.

הפרק הזה של HUJICAST, מוקדש להיעלמות של אחת מהחרקים היותר מרתקים, חכמים, אהובים ונחוצים לאדם - דבורת הדבש - בעזרת אחד המומחים הגדולים לדבורה, פרופסור שרון שפיר, מנהל המרכז לחקר הדבורים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית.

יותר מ-1.6 מיליוני אנשים מתים בשנה עקב זיהומים פטרייתיים - בערך פי שלוש ממלריה. אם זה לא מספיק, הרי שבכל שנה יש יותר ויותר מחלות פטרייתיות בעולם, שנעשות יותר קטלניות, ועדיין אנחנו יודעים עליהן ועל הדרך להילחם בהן, כל כך מעט. הפטריות, כידוע, הן ממלכה נפרדת בטבע, לא בעלי חיים וגם לא צמחים, שחלק מהתכונות שלהן, כמו גרעין תא, מקשה מאוד על המאבק בהן ופיתוח תרופות לטיפול בזיהומים שהן גורמות. המוות מזיהומים פטרייתיים הוא לפי חוקרים רבים, "המגפה השקטה".

קצת פחות משמונה מאות מיליון טונות חיטה נקצרים בעולם בשנה, אבל בקרוב זה לא יספיק כדי להאכיל את כולנו. השילוב בין התפוצצות האוכלוסין לבין משבר האקלים מעמיד בפני המדע אתגר מהותי: איך להאכיל את כולם? אחד האפיקים החשובים הוא להתאים את הגידולים לאקלים המשתנה בעזרת התערבות גנטית בצמחים על מנת לשפר את הגידולים, גם בכמות וגם באיכות.

החיידקים הם אמנם יצורים חד תאיים חסרי מוח שלהם חמישית מהגנים שיש לנו, בני האדם, אבל כשזה מגיע למלחמות על מזון וטריטוריה הם יצירתיים, מגוונים ואלימים לא פחות מאיתנו.

האורח בפרק הנוכחי של HUJICAST, ד"ר אסף לוי, הוא ראש מעבדת לוי במחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית. מחקריו עוסקים במלחמות החיידקים - בינם לבין עצמם ובינם לבין מיקרואורגניזמים אחרים. זאת, על ידי שילוב שיטות מהתחומי המיקרוביולוגיה, ביואינפורמטיקה, ביולוגיה מולקולרית ומדעי הצמח.

רוב הצמחים בעולם מפיצים את הזרעים שלהם על ידי הרוח ועל ידי האבקת דבורים. אבל יש גם לא מעט זרעים שהם הולכי רגל. זרעים שנשארים על האדמה וצריכים להסתדר לגמרי בעצמם ולהתחיל לנדוד כדי למצוא מקום מתאים לנבוט בו, וכמובן להצליח לעשות את כל זה מבלי להיאכל - והם עושים את זה במגוון מרתק של דרכים.

איך הם נודדים? האם לזרע יש רגליים? לאיזה מרחק נודד זרע? על כל הדברים האלה, ועוד, שוחחנו עם פרופ' רבקה אלבאום מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, האורחת בפרק הזה של HUJICAST.