מחקר ישראלי: מחסור מסוכן ביוד בקרב נשים הרות וילדים
פרופ' אהרון טרואן מהמכון לביוכימיה מדעי המזון והתזונה, מפרסם בימים אלה מחקר משותף לאוניברסיטה העברית ומכבי שרותי בריאות. צוות החוקרים כולל שותפים ממרכז רפואי ברזילאי ואוניברסיטת- ETH בציריך שוויץ. המחקר בוצע במימון מענקים לאוניברסיטה העברית ממשרד הבריאות, קרן המחקרים המדעיים ומתמיכה חלקית מהאיחוד האירופי במסגרת קונסורציום בתוכנית Horizons 2020 בשם EUthyroid.
From left, researchers Dov Gefel, Yaniv Ovadia, Aron Troen and Jonathan Arbelle
יוד הינו יסוד כימי חיוני לבריאות האדם לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס. חשיבותו רבה עבור עוברים במהלך ההיריון ולהתפתחות תקינה של מח העובר והיילוד.
מחסור ביוד עלול לגרום לתת-פעילות של בלוטת התריס ועיכוב בגדילה הגופנית. מחסר חמור ביוד במהלך ההיריון עשוי לפגוע בהתפתחות שיכלית. ידוע כי אפילו חסר קל במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים ולהפחית את היכולת השכלית של ילדים בבית הספר ולאחר מכן בחיים.
מטרת המחקר הייתה לכמת את תכולת היוד בילדים בגילאי בית ספר ובנשים הרות, המחקר הינו כלל ארצי והתבצע על דגימות שתן של 1043 נשים הרות ו 1027 ילדי בתי ספר. בארץ טרם התבצע מחקר כזה.
מתצפיות אפידמיולוגיות באנגליה ומניסויים קליניים בניו זילנד ומקומות אחרים התברר כי קיים קשר בן חוסר יוד לבין IQ וכן כי החסר בילדות עלול לגרום לאי-מימוש פוטנציאל אינטלקטואלי מלא בילדים, דבר הגורר השלכות בריאותיות ואף כלכליות.
המחקר מתאר חוסר יוד מתון-בינוני באוכלוסייה הישראלית בהשוואה להמלצות ארגון הבריאות העולמי
לאור ממצאי החסר, החוקרים ממליצים על העשרת מלח ביוד כפי שנהוג בעולם, ולבחון המלצות לתיסוף צריכת יוד של נשים בגיל הפוריות, בהריון ובהנקה.
מקורות טובים ליוד במזון הינם מוצרי חלב, דגי-ים ומלח מיודד.
ממצאי המחקר מעידים על מחסור יוד באוכלוסייה שיש בה להשפיע לרעה על בריאות הציבור, וועל כן יש בו הפניית אצבע אל באחריות משרד הבריאות לקחת אחריות להתוות וליישום מדיניות לשפור צריכת היוד בציבור.
https://www.sciencedaily.com/releases/2017/03/170327083438.htm
http://www.haaretz.com/science-and-health/1.779776