פרס ישראל

emblem-of-israel.pngisrael-prize-logo.png   פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל. את הענקתו, יזם בשנת תשי"ג (‏1953), שר החינוך דאז, בן-ציון דינור, והוא מוענק מאז באופן רצוף. מדי שנה בשנה מגישות וועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים ומגוונים בהווית העשייה והיצירה בישראל. הזוכים הם אזרחי-ישראל - יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתר,מו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.
     
הלל   אופנהיימר

פרופ׳ הלל אופנהיימר

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1899 - 1971

פרס ישראל תשי"ט

קרא עוד

הלל (היינץ) ריינהרד אופנהיימר היה פרופסור לבוטניקה, פיזיולוג של הצמח, מראשוני הבוטנאים באוניברסיטה העברית בירושלים, וממייסדי הפקולטה לחקלאות ברחובות, חתן פרס ישראל לחקר החקלאות לשנת תשי"ט.

קראו פחות
bodenheimer

פרופ׳ שמעון פריץ בודנהיימר

לזכרו
אנטומולוגיה

1897 - 1959

פרס ישראל תשי"ד

קרא עוד

פרופסור לזואולוגיה ולאנטומולוגיה באוניברסיטה העברית. ניהל חוות חקלאות ניסיוניות. בודנהיימר הוציא את הקטלוג המקיף הראשון לחי בארץ ישראל. זכה בפרס ישראל לחקלאות לשנת 1954.

קראו פחות
אהרן בונדי

פרופ׳ אהרן בונדי

לזכרו
מדעי בעלי החיים

1906 - 1997

פרס ישראל תשמ"ד
פרס רוטשילד 1966

קרא עוד

חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1984. עבודותיו עסקו בתחום תזונת בעלי חיים. מחקרו הראשון, בשיתוף חנן מאיר, עסק בהרכב צמחי המספוא לבקר ודרכי התעכלותם. עבודה זו הייתה הראשונה בנושא, לאור ההתעניינות בה בישראל, נערך מחקר מעמיק על הרכב התאית והליגנין. מחקר אחר שערך באותה תקופה עסק בעריכת סקר תזונתי של מזון לבקר חלב ובו נבדקו השפעת חומרי החיטוי וההדברה על פעילויות האנזימים מפרקי החלבון בבעלי החיים. מחקר ההתעכלות שערך בדג הקרפיון היה הראשון מסוגו. כמו כן ערך מחקרים נוספים כמו אפיון תכונות הדבש, שימור צמחי מספוא ואפיון חומרים פעילים בצמחי מרפא.

קראו פחות
yehudit-birk.jpg

פרופ׳ יהודית בירק

לזכרה
ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה

1926 - 2013

פרס ישראל תשנ"ח
פרס רוטשילד 1977

קרא עוד

יהודית בירק הייתה ביוכימאית ישראלית וכלת פרס ישראל לחקר החקלאות. כחוקרת עמדה מאחורי תגלית מעכב פרוטאזות חדש. בשנת 1962, במהלך שבתון באוניברסיטת ברקלי, היא אפיינה לראשונה את ההורמון ממיס השומנים בטא ליפוטרופין, שהתגלה מאוחר יותר כמשכך כאבים טבעי. בישראל התמקדה עבודתה שנים ארוכות בחקר חלבוני הסויה והתאים הקשורים בהם. מנגנון הפעולה המהווה אב-טיפוס למעכבי פרוטאזות שמצויים בכל זרעי הקטניות נקרא לימים על שמה - Bowman-Birk Inhibitor (אנ'), והאחרון הפך לנושא מחקרה כמנגנון חיסוני מפני סרטן.

 

קראו פחות
שמואל הורביץ

פרופ׳ שמואל הורביץ

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1901 - 1999

פרס ישראל תשי"ז

קרא עוד

שמואל הורביץ (כ"ח באלול תרס"א, 12 בספטמבר 1901 - 1999) היה אגרונום ישראלי, פרופסור לחקלאות, חתן פרס ישראל. עבודתו התפרשה על פני תחומים רבים;העיקריים שבהם היו איקלום צמחים לתנאי החקלאות בארץ ישראל ובהם: בוטנים ומיני דגנים וקטניות למספוא ולמרעה והקישור בין המחקר המדעי והיישום שלו בשדה.‏

קראו פחות
חיים הלפרין

פרופ׳ חיים הלפרין

לזכרו
כלכלת סביבה וניהול

1895 - 1973

פרס ישראל תשל״ג

קרא עוד

פעילותו בתחום החקלאות הובילה למעורבות ציבורית רחבת היקף. הוא היה חבר הוועד הפועל הציוני ונשלח כציר למספר קונגרסים ציוניים.

בשנת 1948 מונה למנכ"ל הראשון של משרד החקלאות בממשלת ישראל, תפקיד בו החזיק עד 1950. במהלך השנים היה גם חבר מועצת המנהלים של אוצר התיישבות היהודים, חבר מועצת המים ויו"ר הנהלת המדרשה לחקלאות. בשנת 1951 מונה ליו"ר בנק החקלאות לישראל, תפקיד בו החזיק עד שנת 1971. במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים היה הלפרין פרופסור בפקולטה לחקלאות, עמד בראש החוג לכלכלה חקלאית ובשנים 1963 - 1964 היה דיקן הפקולטה.

הלפרין היה פעיל מאוד בחינוך חקלאי. הוא הקים את מדרשת רופין בשנת 1949 והיה הכוח המניע מאחורי האנציקלופדיה לחקלאות.

קראו פחות
יצחק  ואהל

פרופ' יצחק ואהל

לזכרו
מחלות צמחים

1915 - 2004

פרס ישראל תשנ״ב
פרס רוטשילד 1964

קרא עוד

יצחק ואהל (1915 – 20 בינואר 2004) היה פרופסור לחקלאות, בוטנאי ופיטופתולוג. חתן פרס ישראל לחקלאות לשנת 1992.

מאבות הפיטופתולוגיה בישראל , תרם להגברת העמידות של יבולים בעולם השלישי , ועבודתו אפשרה הקמת מאגר גנטי של דגני בר , המשמש מקור להשבחה של תבואות בארצות רבות.

קראו פחות
נחום קידר

פרופ' נחום קידר

לזכרו
מדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות

1920 - 2015

פרס ישראל תשס״ו
פרס רוטשילד 2002
פרס קיי 1994

קרא עוד

נחום קידר היה פרופסור לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה לפיתוח ולטיפוח זני עגבניות. לאורך השנים נשלח קידר על ידי משרד החוץ לסיוע בגידול ירקות במדינות מתפתחות, ובעקבות התנסויות אלו החל בחקר חיי המדף של ירקות. עבודתו זו ההביאה לפיתוח זני בצל חדשים ופיתוח זן עגבניות שניתנות לקטיפה ואחסון טרם הבשלתן. עבודתו בגנטיקה של ירקות הובילה להמשך העיסוק בשיפור איכותן של עגבניות ולפיתוח עגבניות השרי; עבודה זו נעשתה על ידי צוות פיתוח שהקים בפקולטה והיוותה הצלחה מחקרית ומסחרית, לאורה המשיך הצוות בבחינת טיפוח זנים בעלי עמידות למחלות ועגבניות בעלות טעם משופר. זרעי העגבניות שפיתח מיוצרים בישראל בלבד ומהווים ענף ייצוא חשוב. בשנת 2005 ייסד צוות מחקר עגבניות בפקולטה בשם BON-TOM. חלק מפיתוחיו הם פטנטים הרשומים על שמו. לצד עבודתו המחקרית החזיק קידר בתפקידים שונים נוספים: חבר ועדת ההיגוי לגידול ירקות במשרד החקלאות (1966–1988), יועץ למחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (1970–1980), סגן נשיא הקונגרס העולמי להורטיקולטורה (1970), יועץ לממשלת ונצואלה בנושא גידול ירקות (1974), וכן יו"ר של תוכניות מחקר בינלאומיות לפיתוח זני ירקות.

קראו פחות