באקולוגיה ומבוסס על מחקרים בבעלי חיים. אך מה חשיבותה ביחסים בין חיידקים וכיצד זה קשור למערכות טיהור המים?
אדוארד יורקביץמחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב-עת המדעי ''Nature Communications'', נעשה בהובלת פרופ' אדוארד יורקביץ מהמחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, המכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בוחן את השפעת אוכלוסיות חיידקים טורפים על החיידקים האחרים ומנסה לענות על שאלות בסיסיות כגון: כמה טורפים נמצאים בסביבה וכמה הם מגוונים? מיהם החיידקים הנטרפים ע"י הסוגים השונים של הטורפים? מה הדינמיקה של יחסי טורף-נטרף במערכות אלה? המחקר חשף מגוון גדול של טורפים שלא היה ידוע עד כה ומיפה את יחסי הטריפה בין הטורפים לאוכלוסיות הנטרפות. מה חשיבותו של מחקר בסיסי בנושא זה להשבת מים מזוהמים?

במושב הראשון דיברו דן גליקמן, שר החקלאות האמריקאי לשעבר, וד"ר יוסף שמידטהובר, מארגון המזון והחקלאות של האו"ם, על ביטחון תזונתי בעידן הקורונה. במושב השני נערך לראשונה מאז פרוץ המשבר, פאנל של מנכ"לים ובכירי השירות הציבורי במשרדי הממשלה השונים, ביניהם משרדי החקלאות, חינוך, כלכלה, בריאות, רווחה וחיזוק קהילתי, לדיון בבחינה מחודשת של הגדרת הביטחון התזונתי, ובאתגרים וההזדמנויות הניצבים לפנינו. המסקנה הברורה שעלתה מתוך המושבים נגעה לפיצול של הטיפול בנושא – שהתברר כחסם משמעותי לפתרון הבעיות הבוערות במהלך המשבר הנוכחי. על מנת לתעל את הביטחון התזונתי בישראל יש לתכלל וועדה בין-משרדית שתרכז את הנושא, ותבחן מחדש את אופי הבעיה והמענים הניתנים לה על בסיס מדע ונתונים. הפורום האקדמאי קרא לתמיכתם של כל המשרדים בהקמת וועדה שכזאת.

חגי רזניק, מנכ"ל משרד לחיזוק וקידום קהילתי, הבהיר כי "ביטחון תזונתי הוא נושא לאומי שכולנו צריכים לשים את האגו-סיסטם בצד ולהפוך אותו לאקו-סיסטם וליצור שיתוף פעולה רב משרדי. לכן, בהתאם להנחיית השרה אורלי לוי-אבקסיס, גיבשנו הצעת החלטה לממשלה גם בתקופת מעבר. על פי ההצעה יקיימו צוות של מנכ"לים של כל המשרדים הרלוונטיים... מדובר בתהליך מקיף של כמה שבועות כדי להבין איך בונים מניגוני בקרה ומעקב. אין ספק שמערכת הרווחה ומערכת הביטחון הסוציאלי בקשיים אדירים, ולא מאפשרת לאנשים שחיים בעוני להדביק איכשהו את רמת החיים הכללית".

ד"ר יוסף שמידהובר, ס' ראש מחלקת סחר ושווקים בארגון המזון העולמי של האו"ם, FAO: "בשלב הראשון ראינו הידרדרות בדיאטת המזון המיובא, עקב מעבר ממוצרים בעלי ערך גבוה למוצרים בעלי ערך נמוך. בשלב השני אנו עשויים לראות ירידה בזמינות המזון, וזה דבר שיש לעקוב אחריו ... היכולת הכוללת לקנות מזון תרד". דן גליקמן, שר החקלאות של ארה"ב לשעבר, ציין עוד כי "כמובן שאי-השוויון מהווה בעיה מתמשכת. כשמדובר בהאכלת אנשים רעבים, זה נמצא בעדיפות גבוהה מאוד בגלל סיבות שונות, ויש על כך הסכמה גורפת, משמרנים ועד ליברלים, דמוקרטים ועד רפובליקנים, מכיוון שאנחנו מאמינים שמדובר בעדיפות לאומית".

פרופ' אהרון טרואן, ביה"ס למדעי התזונה באוניברסיטה העברית בירושלים: "חובה בסיסית של כל מדינה היא לספק ביטחון תזונתי לתושביה – מזון בטוח, מזין מקיים ובר השגה בכל עת לכל אדם. משבר הקורונה חשף שלל חולשות במערכת המזון הישראלית ובמדיניות המזון הלאומית שמאיימת על הביטחון התזונתי והחוסן הלאומי. זו העת להפיק לקחים ולהבין שביטחון תזונתי איננו בעיית רווחה ועוני בלבד, אלא שהדרך לביטחון תזונתי עוברת דרך מדיניות מתכללת שבמרכזה בריאות הציבור, ומחזקת בלחם חוקינו את החקלאות, הכלכלה, הקיימות, החינוך, הרווחה והביטחון. במדינה שבה מחירי המזון הם מהגבוהים בעולם וכחמישית מהאוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה סל מזון בריא, וכעשירית מהילדים מדווחים שהם הולכים לישון רעבים, שדרוג מדיניות המזון והתזונה בישראל הוא כורח המציאות ואינטרס אסטרטגי לאומי, שצריכה ויכולה לאחד בין כל קצוות החברה ומנהיגיה".

פרופ' דניאל גוטליב, לשעבר ראש מנהל המחקר בביטוח הלאומי: "הפגיעה הגדולה הייתה מהעשירון הרביעי עד לעשירון השביעי-שמיני, וזה העוני החדש. גם אם לא ירדו לעוני הם מאוד התקרבו לסיכון של עוני, והעזרה שניתנה לא ניתנה כל כך לאנשים האלה. הייתה חלוקת הכנסות לא הגיוניות לאזרחים ותיקים שמקבלים קצבה, שהרבה מהם מקבלים פנסיה, אז מי שלא מקבלים פנסיה זה מוצדק לתת להם אבל הייתה טעות די גדולה של איך לחלק ומה לחלק. לא צריך כל כך הרבה משרדים שיתעסקו בדברים האלו, צריך קצבת קיום טובה וזמינה ומספיק טובה".

 

 

לצפייה בכנס:  https://biochem-food-nutrition.agri.huji.ac.il/food-security-webinar

ליצירת קשר עם פרופ' אהרון טרוהן: aron.troen@mail.huji.ac.il
ליצירת קשר עם דוברות האוניברסיטה העברית: אוריאן בן שושן, 052-6833856 pressoffice@savion.huji.ac.il