חדשות הפקולטה

de5a924fdc1ae209bc9d81a50c025fde

כל החדשות

אירועים עתידיים

<embed>

החקולטה - הסכת הפקולטה לחקלאות

hujicast.jpg

הסכת האוניברסיטה העברית

תחרות אתגר היצירתיות

10 מרץ, 2022

 

אמ:לק - הציעו לנו רעיונות איך אפשר לפתור טוב יותר את הבעיות העולות מאריזות באופן מקיים (למשל: איך למחזר אריזות באופן ביתי, הציגו דרכים חדשות לארוז דברים, הציעו שימושים חדשים לאריזות משומשות, ביחנו מחדש את החומרים המשמשים לאריזות ועוד), צרו אבטיפוס וצלמו סרטון של דקה המציג את האבטיפוס. הפרס הראשון בתחרות - 5,000 ש"ח! גם המקומות האחרים יקבלו פרסים שווים. 

אתגר היצירתיות 2022: האריזות יוצאות מהקופסא!

הידעתם.ן שבדירת 3 שותפים.ות ממוצעת ברחביה מיוצרת כ-2.2 טון (!!) פסולת בשנה??

קרא עוד

כל אחד מאיתנו מייצר בממוצע 2 ק״ג פסולת ביום. לחומרים מהם עשויות אריזות יקח שנים רבות להתכלות. פלסטיק, לדוגמא, רק כדי שיתחיל להתפורר יידרשו 450 שנים, והבה נוסיף לזה עוד 50-80 שנה לטובת תהליך הפירוק עצמו. כלומר, אין עדיין בעולם אף חתיכת פלסטיק אחת שבאמת התפרקה! 

אבל המיחזור סוגר לנו את הפינה, לא? אז זהו, שלא כל כך: למרות המאמצים הגדולים למיחזור ברחבי העולם, כיום רק 9% בממוצע מהאריזות נשלחות למיחזור, ולכן- צאו למחזר! 

חשוב שנדע - תהליך המיחזור הוא תהליך מבורך, אבל גם הוא מזהם לסביבה. ניקח את המשאית שמובילה את האריזות מפחי המיחזור הכתומים- היא משתמשת בדלק ופולטת גזים מזהמים לאוויר. הייצור של אותה משאית כולל עשרות אלפי חלקים עשויים מתכות שונות, פלסטיק וחומרים סינטטיים אחרים- תהליך הייצור שלהם והשינוע כלל שימוש בחשמל, ועוד לא התחלנו לדבר על תהליך הייצור של אותן אריזות שאותן היא משנעת למיחזור… בקיצור – אנו חיים בתוך רשת מזהמת אינסופית!

אז השנה- החלטנו לגייס את אתגר היצירתיות על מנת לתת מענה כולל לתחום האריזות: קחו את כל מה שעולה על דעתכם.ן שקשור לאריזות (אריזות מזון, הזמנות מ-ASOS, קופסאות שמעולם לא החזרתם.ן להורים ועוד ועוד) ותראו לנו כמה רחוק אתם.ן יכולים.ות ללכת איתו. הכווול פתוח לחשיבה ואיתגור.


להרשמה

 

 

 

קראו פחות

החיידקים הטורפים שמטהרים לנו את המים

28 אוקטובר, 2021

חוקרים מהאוניברסיטה העברית חשפו את מערכות היחסים בין חיידקים טורפים וחיידקים אחרים שנמצאים במכוני טיהור מים, וגילו תהליכים המשפיעים על אוכלוסיות החיידקים שלא היו ידועים עד כה.  מה אנחנו יודעים על טריפה? לטורפים חשיבות גדולה במערכות אקולוגיות. טריפה תורמת למגוון מינים, ליציבות המערכת האקולוגית ועוד. הידע על חשיבות יחסי טורף-נטרף נובע ממחקרים רבים.

קרא עוד
באקולוגיה ומבוסס על מחקרים בבעלי חיים. אך מה חשיבותה ביחסים בין חיידקים וכיצד זה קשור למערכות טיהור המים?
אדוארד יורקביץמחקר חדש, שהתפרסם לאחרונה בכתב-עת המדעי ''Nature Communications'', נעשה בהובלת פרופ' אדוארד יורקביץ מהמחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה, המכון למדעי הסביבה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, בוחן את השפעת אוכלוסיות חיידקים טורפים על החיידקים האחרים ומנסה לענות על שאלות בסיסיות כגון: כמה טורפים נמצאים בסביבה וכמה הם מגוונים? מיהם החיידקים הנטרפים ע"י הסוגים השונים של הטורפים? מה הדינמיקה של יחסי טורף-נטרף במערכות אלה? המחקר חשף מגוון גדול של טורפים שלא היה ידוע עד כה ומיפה את יחסי הטריפה בין הטורפים לאוכלוסיות הנטרפות. מה חשיבותו של מחקר בסיסי בנושא זה להשבת מים מזוהמים?

קראו פחות

הפקולטה אירחה את שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר

28 אוקטובר, 2021

חוקרי הפקולטה הסבירו לשר על אתגרי החקלאות בעקבות שינויים האקלים, המחקר החדשני והפיתוחים המתהווים באוניברסיטה. השר פורר: "לאוניברסיטה חשיבות עצומה במפת ההזדמנויות שקיימת היום, להעניק יכולות טובות יותר לעולם. לצערי, הממשלה בשנים האחרונות זלזלה בחשיבות הנושא. בניגוד אליהם, אנחנו הולכים להשקיע הרבה מאוד בתחום"

רפתנות הלכה ומעשה וגידול קנאביס רפואי ועוד

10 אוקטובר, 2021

הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, בקמפוס רחובות של האוניברסיטה העברית, בשיתוף עם התאחדות מגדלי הבקר, תשיק בנובמבר הקרוב תוכנית לימודים ייחודית בשם "רפתנות הלכה ומעשה" ללימוד מקצועות הרפת (הרישום לתוכנית בעיצומו). המטרה בעיקרה היא להכשיר את רפתני העתיד, ולאפשר היכרות מעמיקה ורכישת ידע במגוון מקצועות הרפת, תוך קבלת כלים להתמודדות עם סוגיות ממשקיות ברפת המודרנית.

ביקור השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות

22 יולי, 2021

השרה לביטחון מזון ומים של איחוד האמירויות, ביקרה בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה על מנת לקדם שיתופי פעולה בתחום הפודטק והאגריטק בין המדינות

מדובר בביקור הראשון של בכירי ממשלת איחוד האמירויות במוסד אקדמי ישראלי. פרופ' חפץ: "יש לנו הזדמנות לאחד כוחות ומקורות ידע בין שתי מדינות קטנות במזה"ת ולהביא בשורה משמעותית לעולם"

וובינר בינלאומי בנושא ביטחון תזונתי בזמן קורונה

7 מרץ, 2021

האם תוקם בקרוב ועדה ממשלתית בין-משרדית לטיפול במשבר הביטחון התזונתי?

וובינר בינלאומי בנושא ביטחון תזונתי בזמן קורונה נערך השבוע בשיתוף פעולה של אקדמאים משלל אוניברסיטאות. הנושא המרכזי עליו דנו בכנס הוא אתגרים והזדמנויות של הביטחון התזונתי בישראל, מתוך נקודת מבט עולמית, על הצומת בין החזית המדעית לעולם המדיניות, לפיה נעמוד בפני שוקת שבורה אם לא יתרחש מהפיכה של ממש במערכות המזון כדי שזו תקדם בריאות שוויונית וקיימות, גם ובמיוחד בעתות משבר וחירום כמו בקורונה. הטענה המרכזית שעלתה היא שמדיניות ביטחון תזונתי לא מתואמת בין משרדי הממשלה השונים, לא מתוכללת ולא משיגה את יעדה. על סדר היום - הצעת 'מחליטים' - קיום מדיניות ביטחון תזונתי מתוכללת למדינת ישראל, על בסיס מחקר ונתונים.

קרא עוד

במושב הראשון דיברו דן גליקמן, שר החקלאות האמריקאי לשעבר, וד"ר יוסף שמידטהובר, מארגון המזון והחקלאות של האו"ם, על ביטחון תזונתי בעידן הקורונה. במושב השני נערך לראשונה מאז פרוץ המשבר, פאנל של מנכ"לים ובכירי השירות הציבורי במשרדי הממשלה השונים, ביניהם משרדי החקלאות, חינוך, כלכלה, בריאות, רווחה וחיזוק קהילתי, לדיון בבחינה מחודשת של הגדרת הביטחון התזונתי, ובאתגרים וההזדמנויות הניצבים לפנינו. המסקנה הברורה שעלתה מתוך המושבים נגעה לפיצול של הטיפול בנושא – שהתברר כחסם משמעותי לפתרון הבעיות הבוערות במהלך המשבר הנוכחי. על מנת לתעל את הביטחון התזונתי בישראל יש לתכלל וועדה בין-משרדית שתרכז את הנושא, ותבחן מחדש את אופי הבעיה והמענים הניתנים לה על בסיס מדע ונתונים. הפורום האקדמאי קרא לתמיכתם של כל המשרדים בהקמת וועדה שכזאת.

חגי רזניק, מנכ"ל משרד לחיזוק וקידום קהילתי, הבהיר כי "ביטחון תזונתי הוא נושא לאומי שכולנו צריכים לשים את האגו-סיסטם בצד ולהפוך אותו לאקו-סיסטם וליצור שיתוף פעולה רב משרדי. לכן, בהתאם להנחיית השרה אורלי לוי-אבקסיס, גיבשנו הצעת החלטה לממשלה גם בתקופת מעבר. על פי ההצעה יקיימו צוות של מנכ"לים של כל המשרדים הרלוונטיים... מדובר בתהליך מקיף של כמה שבועות כדי להבין איך בונים מניגוני בקרה ומעקב. אין ספק שמערכת הרווחה ומערכת הביטחון הסוציאלי בקשיים אדירים, ולא מאפשרת לאנשים שחיים בעוני להדביק איכשהו את רמת החיים הכללית".

ד"ר יוסף שמידהובר, ס' ראש מחלקת סחר ושווקים בארגון המזון העולמי של האו"ם, FAO: "בשלב הראשון ראינו הידרדרות בדיאטת המזון המיובא, עקב מעבר ממוצרים בעלי ערך גבוה למוצרים בעלי ערך נמוך. בשלב השני אנו עשויים לראות ירידה בזמינות המזון, וזה דבר שיש לעקוב אחריו ... היכולת הכוללת לקנות מזון תרד". דן גליקמן, שר החקלאות של ארה"ב לשעבר, ציין עוד כי "כמובן שאי-השוויון מהווה בעיה מתמשכת. כשמדובר בהאכלת אנשים רעבים, זה נמצא בעדיפות גבוהה מאוד בגלל סיבות שונות, ויש על כך הסכמה גורפת, משמרנים ועד ליברלים, דמוקרטים ועד רפובליקנים, מכיוון שאנחנו מאמינים שמדובר בעדיפות לאומית".

פרופ' אהרון טרואן, ביה"ס למדעי התזונה באוניברסיטה העברית בירושלים: "חובה בסיסית של כל מדינה היא לספק ביטחון תזונתי לתושביה – מזון בטוח, מזין מקיים ובר השגה בכל עת לכל אדם. משבר הקורונה חשף שלל חולשות במערכת המזון הישראלית ובמדיניות המזון הלאומית שמאיימת על הביטחון התזונתי והחוסן הלאומי. זו העת להפיק לקחים ולהבין שביטחון תזונתי איננו בעיית רווחה ועוני בלבד, אלא שהדרך לביטחון תזונתי עוברת דרך מדיניות מתכללת שבמרכזה בריאות הציבור, ומחזקת בלחם חוקינו את החקלאות, הכלכלה, הקיימות, החינוך, הרווחה והביטחון. במדינה שבה מחירי המזון הם מהגבוהים בעולם וכחמישית מהאוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה סל מזון בריא, וכעשירית מהילדים מדווחים שהם הולכים לישון רעבים, שדרוג מדיניות המזון והתזונה בישראל הוא כורח המציאות ואינטרס אסטרטגי לאומי, שצריכה ויכולה לאחד בין כל קצוות החברה ומנהיגיה".

פרופ' דניאל גוטליב, לשעבר ראש מנהל המחקר בביטוח הלאומי: "הפגיעה הגדולה הייתה מהעשירון הרביעי עד לעשירון השביעי-שמיני, וזה העוני החדש. גם אם לא ירדו לעוני הם מאוד התקרבו לסיכון של עוני, והעזרה שניתנה לא ניתנה כל כך לאנשים האלה. הייתה חלוקת הכנסות לא הגיוניות לאזרחים ותיקים שמקבלים קצבה, שהרבה מהם מקבלים פנסיה, אז מי שלא מקבלים פנסיה זה מוצדק לתת להם אבל הייתה טעות די גדולה של איך לחלק ומה לחלק. לא צריך כל כך הרבה משרדים שיתעסקו בדברים האלו, צריך קצבת קיום טובה וזמינה ומספיק טובה".

 

 

לצפייה בכנסhttps://biochem-food-nutrition.agri.huji.ac.il/food-security-webinar

ליצירת קשר עם פרופ' אהרון טרוהן: aron.troen@mail.huji.ac.il
ליצירת קשר עם דוברות האוניברסיטה העברית: אוריאן בן שושן, 052-6833856 pressoffice@savion.huji.ac.il   

 

קראו פחות

f973c798445d95ddc29d765532b5bc7a

הפקולטה בתקשורת