פרופ' עמיחי אריאלי ז"ל - דברים לזכרו - אוגוסט, 2017
לפני חודש הלך לעולמו פרופ' עמיחי אריאלי. עמי היה חבר המחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, מדען חשוב, חוקר מצטיין, מורה אהוד על תלמידיו, חבר קרוב.
פרופ' עמי אריאלי רכש את השכלתו האקדמית בפקולטה לחקלאות. הוא התקבל כמרצה במחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בשנת 1983, בתחום הזנת מעלי גירה. כיוון מחקר מרכזי אותו הוליך פרופ' אריאלי היה חקר המטבוליזם של מרכיבי מזון בכרס פרת החלב והשפעותיהם על ייצור ואיכות חלב. פרופ' עמי אריאלי היווה מרכז ידע בתחומו. הוא שימש כחבר וכיו"ר וועדות אקדמיות מקצועיות רבות, וכעורך שותף בעיתונות בינלאומית.
לפרופ' אריאלי דורות רבים של תלמידים, בהם גם עשרות שסיימו תואר שני ותואר דוקטור בהנחייתו. במשך שנים רבות היה פרופ' אריאלי המורה הבכיר בתחום הזנה, מזונות ומטבוליזם של מעלי גירה. הוא לימד קורסים רבים בתחומים אלה בחוג למדעי בעלי חיים, וכן בבה"ס הווטרינרי ובמסגרות אחרות, הן לסטודנטים לתואר ראשון והן לסטודנטים לתארים מתקדמים. פרופ' אריאלי היה הראשון בחוג מדעי בעלי חיים שחיבר בין בעלי חיים בחקלאות ונושאי איכות סביבה; הוא הקים ולימד קורס חדש העוסק בהשלכות של גידול מעלי גירה על איכות הסביבה. תלמידים של עמי משמשים כמובילים בתחומם באקדמיה ובמינהל המחקר החקלאי, וכן גם בתעשיית המזון לבעלי חיים, ובמשרד החקלאות.
עמי ניחן באנושיות כובשת, בצניעות וסבלנות כלפי הזולת. הוא זכה להערכה אישית ומקצועית רבה בקרב עמיתים בארץ ובעולם. הוא שימש כמנהל המחלקה ויו"ר החוג למדעי בעלי חיים. תכונות אישיותו רתמו את חברי המחלקה סביבו וסייעו לו רבות בביצוע תפקידיו הציבוריים. תבונתו הרבה ואמינותו הניעה רבים להיוועץ עמו בנושאים אישיים ומקצועיים. עתידה האקדמי של המחלקה למדעי בעלי חיים היה יקר לליבו. עמי הדגיש פעמים רבות את הצורך לשמר את הצביון והאופי של המחלקה כגוף אקדמי מוביל, התומך בענפי בעלי חיים בחקלאות, הן במחקר יישומי המשלב מחקר בסיסי מתקדם, והן בחינוך והכשרה של בוגרים ומוסמכים המשתלבים בענפי בעלי חיים במשק הישראלי. פרופ' אריאלי זכה להערכה רבה מאנשים רבים בענף הבקר בישראל בזכות תרומותיו הרבות והמגוונות במהלך השנים.
פרופ' אריאלי נחשב למוביל עולמי בתחום ניצולת אנרגיה, חלבון ושומן בפרה היצרנית, ובחינת טיפולים בהפרעות מטבוליות בפרה הנמצאת בתקופת המעבר לפני המלטה. הוא חקר את יחסי אנרגיה-חלבון במנה המובילים ליעילות מקסימלית של הפעילות הבקטריאלית בכרס. אריאלי ביסס במחקריו את החשיבות של סנכרון רמות חלבון ופחמימות במנה על מנת להביא ליעילות ייצור אופטימלית של פרות חלב גבוהות תנובה. פרופ' אריאלי חקר את התפלגות תהליכי עיכול וספיגה של מנות בכרס ובמעי. מחקריו תרמו תרומה חשובה להערכת הערך המזוני של מזונות שונים ותרומתם לסינתזה המיקרוביאלית בכרס.
שורה של פרסומים שעסקו בקביעת ערכי נעכלות אמיתית של חומר אורגני בכרס וזרימת חומצות אמינו במעי, הוכנסו לבסיס הנתונים החשוב של ה NRC האמריקאי, המקובלים בעולם כולו, לתכנון מנות לפרות חלב. פרופ' אריאלי תרם תרומה נכבדה לניצול מיטבי של מזונות אלטרנטיביים, תוצרי לוואי של התעשייה; חלקם נמצאו בעלי ערך מזוני שולי ואחרים בעלי ערך מזוני טוב מאד. חלק ניכר ממחקריו עסק בהערכת נעכלות של מזונות בפרות המצויות במצבי עקה. לדוגמה, הוא קבע את ערכי ייצור החום המטבולי של מזונות שונים, והמלצותיו למתן מנות בעלי ערכי ייצור חום נמוכים בעונת הקיץ, כמו הורדת תכולת החלבון במנות, נפוצים כיום בתכנון מנות קיץ לפרות חלב. פרסומיו המדעיים הופיעו בעיתונים המדעיים המובילים בתחום, בהם זכה פרופ' אריאלי להכרה בינלאומית רבה.
יהי זכרו ברוך.
