כל החדשות
וובינר בינלאומי בנושא ביטחון תזונתי בזמן קורונה
האם תוקם בקרוב ועדה ממשלתית בין-משרדית לטיפול במשבר הביטחון התזונתי?
וובינר בינלאומי בנושא ביטחון תזונתי בזמן קורונה נערך השבוע בשיתוף פעולה של אקדמאים משלל אוניברסיטאות. הנושא המרכזי עליו דנו בכנס הוא אתגרים והזדמנויות של הביטחון התזונתי בישראל, מתוך נקודת מבט עולמית, על הצומת בין החזית המדעית לעולם המדיניות, לפיה נעמוד בפני שוקת שבורה אם לא יתרחש מהפיכה של ממש במערכות המזון כדי שזו תקדם בריאות שוויונית וקיימות, גם ובמיוחד בעתות משבר וחירום כמו בקורונה. הטענה המרכזית שעלתה היא שמדיניות ביטחון תזונתי לא מתואמת בין משרדי הממשלה השונים, לא מתוכללת ולא משיגה את יעדה. על סדר היום - הצעת 'מחליטים' - קיום מדיניות ביטחון תזונתי מתוכללת למדינת ישראל, על בסיס מחקר ונתונים.
במושב הראשון דיברו דן גליקמן, שר החקלאות האמריקאי לשעבר, וד"ר יוסף שמידטהובר, מארגון המזון והחקלאות של האו"ם, על ביטחון תזונתי בעידן הקורונה. במושב השני נערך לראשונה מאז פרוץ המשבר, פאנל של מנכ"לים ובכירי השירות הציבורי במשרדי הממשלה השונים, ביניהם משרדי החקלאות, חינוך, כלכלה, בריאות, רווחה וחיזוק קהילתי, לדיון בבחינה מחודשת של הגדרת הביטחון התזונתי, ובאתגרים וההזדמנויות הניצבים לפנינו. המסקנה הברורה שעלתה מתוך המושבים נגעה לפיצול של הטיפול בנושא – שהתברר כחסם משמעותי לפתרון הבעיות הבוערות במהלך המשבר הנוכחי. על מנת לתעל את הביטחון התזונתי בישראל יש לתכלל וועדה בין-משרדית שתרכז את הנושא, ותבחן מחדש את אופי הבעיה והמענים הניתנים לה על בסיס מדע ונתונים. הפורום האקדמאי קרא לתמיכתם של כל המשרדים בהקמת וועדה שכזאת.
חגי רזניק, מנכ"ל משרד לחיזוק וקידום קהילתי, הבהיר כי "ביטחון תזונתי הוא נושא לאומי שכולנו צריכים לשים את האגו-סיסטם בצד ולהפוך אותו לאקו-סיסטם וליצור שיתוף פעולה רב משרדי. לכן, בהתאם להנחיית השרה אורלי לוי-אבקסיס, גיבשנו הצעת החלטה לממשלה גם בתקופת מעבר. על פי ההצעה יקיימו צוות של מנכ"לים של כל המשרדים הרלוונטיים... מדובר בתהליך מקיף של כמה שבועות כדי להבין איך בונים מניגוני בקרה ומעקב. אין ספק שמערכת הרווחה ומערכת הביטחון הסוציאלי בקשיים אדירים, ולא מאפשרת לאנשים שחיים בעוני להדביק איכשהו את רמת החיים הכללית".
ד"ר יוסף שמידהובר, ס' ראש מחלקת סחר ושווקים בארגון המזון העולמי של האו"ם, FAO: "בשלב הראשון ראינו הידרדרות בדיאטת המזון המיובא, עקב מעבר ממוצרים בעלי ערך גבוה למוצרים בעלי ערך נמוך. בשלב השני אנו עשויים לראות ירידה בזמינות המזון, וזה דבר שיש לעקוב אחריו ... היכולת הכוללת לקנות מזון תרד". דן גליקמן, שר החקלאות של ארה"ב לשעבר, ציין עוד כי "כמובן שאי-השוויון מהווה בעיה מתמשכת. כשמדובר בהאכלת אנשים רעבים, זה נמצא בעדיפות גבוהה מאוד בגלל סיבות שונות, ויש על כך הסכמה גורפת, משמרנים ועד ליברלים, דמוקרטים ועד רפובליקנים, מכיוון שאנחנו מאמינים שמדובר בעדיפות לאומית".
פרופ' אהרון טרואן, ביה"ס למדעי התזונה באוניברסיטה העברית בירושלים: "חובה בסיסית של כל מדינה היא לספק ביטחון תזונתי לתושביה – מזון בטוח, מזין מקיים ובר השגה בכל עת לכל אדם. משבר הקורונה חשף שלל חולשות במערכת המזון הישראלית ובמדיניות המזון הלאומית שמאיימת על הביטחון התזונתי והחוסן הלאומי. זו העת להפיק לקחים ולהבין שביטחון תזונתי איננו בעיית רווחה ועוני בלבד, אלא שהדרך לביטחון תזונתי עוברת דרך מדיניות מתכללת שבמרכזה בריאות הציבור, ומחזקת בלחם חוקינו את החקלאות, הכלכלה, הקיימות, החינוך, הרווחה והביטחון. במדינה שבה מחירי המזון הם מהגבוהים בעולם וכחמישית מהאוכלוסייה לא יכולה להרשות לעצמה סל מזון בריא, וכעשירית מהילדים מדווחים שהם הולכים לישון רעבים, שדרוג מדיניות המזון והתזונה בישראל הוא כורח המציאות ואינטרס אסטרטגי לאומי, שצריכה ויכולה לאחד בין כל קצוות החברה ומנהיגיה".
פרופ' דניאל גוטליב, לשעבר ראש מנהל המחקר בביטוח הלאומי: "הפגיעה הגדולה הייתה מהעשירון הרביעי עד לעשירון השביעי-שמיני, וזה העוני החדש. גם אם לא ירדו לעוני הם מאוד התקרבו לסיכון של עוני, והעזרה שניתנה לא ניתנה כל כך לאנשים האלה. הייתה חלוקת הכנסות לא הגיוניות לאזרחים ותיקים שמקבלים קצבה, שהרבה מהם מקבלים פנסיה, אז מי שלא מקבלים פנסיה זה מוצדק לתת להם אבל הייתה טעות די גדולה של איך לחלק ומה לחלק. לא צריך כל כך הרבה משרדים שיתעסקו בדברים האלו, צריך קצבת קיום טובה וזמינה ומספיק טובה".
לצפייה בכנס: https://biochem-food-nutrition.agri.huji.ac.il/food-security-webinar
ליצירת קשר עם פרופ' אהרון טרוהן: aron.troen@mail.huji.ac.il
ליצירת קשר עם דוברות האוניברסיטה העברית: אוריאן בן שושן, 052-6833856 pressoffice@savion.huji.ac.il
ביטחון תזונתי - מי אחראי? פרופ' אהרון טרואן ופרופ' אליוט בארי
זמן ישראל, 01/03/2021
פרופ' אהרון טרואן ופרופ' אליוט בארי כותבים בזמן ישראל:
הגיעה העת להעלות את נושא הביטחון התזונתי על סדר היום הלאומי. מזון הוא "הדלק" שלנו, ולכל אזרח הזכות לנסוע לפחות באוקטן 98, למרות שרבים נוסעים על אוקטן 70 עם נזק ל"מנוע" שלהם, לפעמים בלתי הפיך. במיוחד אם הם ילדים או קשישים....
חממת הפודטק Start Fresh תשקיע בפיגמנטום, יוצאת הפקולטה
וואלה, 23/12/2020
חממת הפודטק Start Fresh תשקיע מיליון דולר בחברת פיגמנטום, יוצאת הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית
חברת פיגמנטום, יוצאת האוניברסיטה העברית, פיתחה מערכת גנטית בצמחים, הגורמת להפקת חומרי טעם וצבע טבעיים בריכוזים הגבוהים עד פי 15 תוך חסכון בשטחי חקלאות, מים ועלויות גידול נוספות
חולי הקורונה דיווחו על תסמינים גם לאחר חצי שנה
mako, 01/11/2020
מחקר ישראלי: כמחצית מחולי הקורונה דיווחו על תסמין אחד לפחות שנשאר גם חצי שנה לאחר שנדבקו בנגיף
מתוצאות מחקר חדש שבוצע על ידי חוקרות וחוקרים מהאוניברסיטה העברית עולה כי כ-46 אחוזים מהחולים דיווחו כי הם סובלים מתסמין אחד לפחות גם חצי שנה לאחר שנדבקו בנגיף. חלקם חוו שיבושים ביזאריים בחוש הריח "אחת הנבדקות הריחה בננה כדלק"
האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור את כנימת עש הטבק?
כנימת עש הטבק, מהחרקים המזיקים ביותר בחקלאות העולמית, הורסת יבולים שלמים באפריקה, אסיה וגם בישראל – האם נמצא המנגנון שיאפשר לעצור אותה?
טף - גרגר זעיר עם עתיד מזהיר
21.9.2020
הטף הוא דגן המשמש לייצור הלחם האתיופי (אינג'רה) ומהווה רכיב בסיסי בסל המזון של תושבי אתיופיה (וגם יוצאי אתיופיה בישראל). הטף הוא הדגן בעל הזרעים הקטנים בעולם, בעל עונה קצרה, חסכוני במים ומתאים למגוון תנאי סביבה. הוא מוגדר כ"מזון-על" בזכות ערכו התזונתי הגבוה והיותו נטול גלוטן, ובעקבות זאת הוא זוכה לאחרונה לעניין רב במדינות רבות.
המחקר המתבצע בפקולטה לחקלאות על ידי פרופ' שוקי סרנגה והדוקטורנט שירן בן-זאב עוסק בהתאמת גידול הטף לחקלאות מודרנית בישראל ושיפור היבול. תוצאות המחקר מראות כי לטף יש פוטנציאל להשתלב בחקלאות ישראל כגידול לגרגרים ולמספוא, אולם ישנם עוד אתגרים רבים בדרך למימוש העתיד המזהיר של הגרגר הזעיר.
צמחים משקמים את עצמם? הם מחליטים
חוקרים פיתחו מניפולציות מדויקות שהצליחו לגרום לתיקון השורש לאחר פציעות חמורות מאוד, שבמצב רגיל היו מונעות את היווצרות תאי ייצור ההורמון במילים אחרות, הם הצליחו לגרום לשיקום של רקמה שלא אמורה הייתה להשתקם בתנאים אחרים
שינויי האקלים עשויים להגביר את מספר הסכסוכים האלימים באזור
מחקר חדש קובע – שינויי האקלים במזה"ת עשויים להגביר את מספר הסכסוכים האלימים באזור. ד"ר דוד הלמן: "העובדה שאזורים חמים נמצאים בסיכון גבוה יותר של סכסוכים מזויינים, , צריכה להוות נורה אדומה עבורנו"
האם ישראל מסוגלת לספק לאזרחיה מזון ללא תלות בייבוא?
דברי פרופ' אהרון טרואן מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון ותזונה הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות שהכין נייר עמדה בנושא:
מהות הפגיעה של חולי קורונה בחושי הטעם והריח
מטרת הסקר, שעד כה ענו עליו 30 אלף חולים, היא לבדוק עד כמה חושי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה, ואיך זה קשור לאף סתום ולתסמינים אחרים. פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, ממובילות הסקר הבינלאומי, מסבירה את הממצאים, וקוראת גם לישראלים להשתתף
הענקת פרסי ישראל תש"ף לפרופ' דני זמיר
"התרגשות רבה!!
מחר, יום רביעי, 29 באפריל בשעה: 18:45, ישודר טקס הענקת פרסי ישראל תש"ף, בו נזכה לראות את פרופ' דני זמיר, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות.
חתן פרס ישראל לחקלאות וסביבה !!!
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "אנו גאים בהישגיו של פרופ' דני זמיר ובזכייתו בפרס ישראל המעידה על המצוינות האקדמית שלו ושל חוקרי האוניברסיטה העברית".
ראיון עם פרופ׳ דני זמיר חתן פרס ישראל
לכבוד הזכיה בפרס ישראל
משרד החינוך @edu_il ברכות לפרופ' דני זמיר שזכה בפרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה . שר החינוך, הרב רפי פרץ הודיע לזמיר היום על זכייתו בפרס וברך אותו. בועדת הפרס -פרופ' יונתן גרסל יו"ר הוועדה, כשלצדו פרופ' מרים אלטשטיין-שורץ, פרופ' שמעון גפשטיין, ופרופ' אורי מינגלגרין.
בנימוקיה ציינה הוועדה: "פרס ישראל בתחום חקר החקלאות, חקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממני בר של עגבנייה המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם."
זה התחיל בשמן זית וממשיך לקאנביס
פרופ' זהר כרם מהפקולטה לחקלאות , אחד ממובילי תו תקן שמן הזית הישראלי שותף בחברת "קוואנה" המפתחת חיישן לבדיקת הקאנביס באופן עצמאי ע"י המשתמש.