קשרי קהילה
אחים למשק - מתנדבים בחקלאות בזמן המלחמה
קהילת הפקולטה מתנדבת בחקלאות
חוקרים, עובדים וסטודנטים עזבו הכול והלכו לתת יד לחקלאים שנקלעו למחסור בידיים עובדות בעקבות המלחמה. קטפנו חסה, כוסברה, תותים ועוד. צפו בתמונות:
החקלאות רוצה להמשיך לצמוח
החקלאות בארץ הגיעה להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי,
שבעים שנה למדינה
מאז ראשית ההתיישבות החקלאית המודרנית בארץ ישראל, החקלאות הישראלית הגיעה להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי שהפכו אותה למודל לחיקוי במדינות רבות בעולם. כך למשל, בסיכום רב-שנתי, מאז 1960 ועד 2015 כמות התפוקה החקלאית גדלה יותר מפי-שבעה בעוד שכמות התשומות גדלה בפחות מפי חמישה. על-פי חישובי בנק ישראל, פריון היצור הכולל בחקלאות גדל פי עשרה באותה תקופה, בעוד שבכלל המגזר העסקי בישראל הפריון גדל פי שניים וחצי בלבד.אפשר כמובן למנות גם הישגים נקודתיים יותר: אספקת תוצרת חקלאית טרייה לאוכלוסיית המדינה שגדלה פי שלושה ויותר בשנות המדינה הראשונות; גידול מסחרי של פירות, ירקות ופרחים באזורים צחיחים לחלוטין; פיתוח זני עגבניות בעלי חיי מדף הארוכים בעולם; ותנובת החלב לפרה בישראל שהיא הגבוהה בעולם.
הישגים אלה הם תוצאה של שילוב של מספר גורמים ייחודיים. אחד מהם הוא הגורם האנושי: בניגוד למרבית החקלאים במדינות אחרות, החקלאים בישראל משכילים, מיומנים, בעלי דחף להצלחה ובעלי חוש יזמות מפותח. גורם אחר הוא התמיכה הציבורית: החל משנות המדינה הראשונות (ואפילו לפני הקמת המדינה), השכילו המוסדות הלאומיים להבין את החשיבות של פיתוח החקלאות לצורך הפיתוח הכלכלי של כלל המשק. כתוצאה מכך הוקצו משאבים ציבוריים משמעותיים לפיתוח ההתיישבות, להכנת תשתיות, להכשרת קרקעות, לפיתוח מפעלי מים והשקיה ולהקמת מערכי מחקר והדרכה מן השורה הראשונה. גם הקואופרציה, קרי הקיבוצים, המושבים וארגוני הקניות האזוריים, הייתה המפתח ליכולתם של חקלאים קטנים וחסרי אמצעים לנצל יתרונות לגודל ולפתח את משקם. גם לאחר שהקואופרציה המסורתית איבדה מזוהרה, החקלאות ממשיכה להישען על קואופרטיבים מודרניים העוסקים בעיקר בשיווק.
האיומים על מי השתייה
18/2/2017
פרופ' אבנר עדין משמש פרופסור אמריטוס בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית,ייסד את האיגוד הישראלי למים ועמד בראשו. פרופ' עדין יו"ר הוועדה המרכזית למים במכון התקנים הישראלי.