תגלית חדשה: מחקר ישראלי יאפשר גידול מקומי של הצמח המבוקש

חוקרים ישראלים גילו את הגן שאחראי לקשר בין תזמון הפריחה לכמות היבול של השומשום. המשמעות: יתאפשר לגדלו גם בישראל

במחקר ישראלי חדש נחשף לראשונה הגן שאחראי לקשר בין תזמון הפריחה של צמח השומשום ליבול הזרעים. תגלית זו תאפשר להתאים את השומשום לסביבות גידול שונות, כולל בישראל. המחקר, שהוביל הדוקטורנט עידן סבאג בהנחיית פרופ' צבי פלג מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, הוא הישג של ממש."השומשום היה בעבר אחד הגידולים המרכזיים בחקלאות הישראלית, אולם עקב הצורך בכוח אדם רב לגידולו הוא נזנח לטובת גידולים רווחיים יותר", אומר פלג. "העלייה המתמדת בביקוש לשומשום והתאמתו לגידול בטמפרטורות גבוהות, הקשורות לשינויי האקלים, הביאו לניסיון להשיבו לחקלאות בישראל."מציאת הקשר בין תזמון הפריחה לרכיבי היבול תוכל לעזור בעתיד להתאמת הגידול להתמודדות עם שינויי האקלים. בעזרת פיתוחים אחרים במעבדתנו נוכל להפוך את גידול השומשום מגידול מסורתי־מקומי למודרני ולגלובלי''. צמח השומשום הוא אחד מגידולי השמן העתיקים בעולם, וזרעיו משמשים למגוון מוצרי מזון (טחינה, שמן וציפוי מאפים) ולרפואה. ערכו התזונתי הגבוה וסגולות טעמו הביאו לגידול בביקוש העולמי לזרעיו ולמוצריהם כמזון־על.

המחסור החמור בחיות ים והנזקים העצומים של תעשיית הדיג לסביבה הכניסו לשוק תחליפי המזון שחקן חדש: בשנתיים האחרונות צצות בזו אחר זו חברות שמגדלות בשר דגים במעבדה, וההשקעה העולמית בתחום קפצה ביותר מפי 10 • כעת התנופה נותנת אותותיה גם בישראל

פרופ' ברטה סיון הגיעה לתחום תחליפי הדגים בדיוק מהאנטיתזה שלו - תעשיית הדגים למזון. כפרופסור לביולוגיה (בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית) היא הקימה חברה העוסקת בגידול מואץ של דגי מאכל; פרויקט אחר שלה לימד תושבים באפריקה לגדל קרפיונים בבריכות קטנות ליד הבית. אבל כשמדברים איתה על דגי הבר - זה כבר משהו אחר. אותם, היא סבורה, צריך לעזוב בשקט.

 

 

"הדגים הם סוג הבשר האחרון שאנחנו עדיין צדים ולא רק מגדלים; יוצאים בספינות גדולות לימים ולאוקיינוסים ומחוללים קטסטרופות. בים התיכון 90% מהדגים נעלמו, וגם באוקיינוסים המצב לא מלבב. אפילו אלה שניזונים ומתפרנסים מדיג מבינים היום שזה לא יכול להימשך כך".

בשל הידע הרב שצברה סיון בבידוד תאים מרקמה חיה של דג ובגידול שלהם - או במילים אחרות, ייצור קווי תאים - פנתה אליה ד"ר אורנה עם רעיון שהתרוצץ במוחה שנים: לפתח דג בתרבית. חוץ ממנה הצטרפו לפיתוח המתהווה ד"ר איתי צחרי, מומחה בתאי גזע בתחום הדגים, ופבלו רזניק, שעוסק במסחר בינלאומי של דגים ופירות ים. יחד הם הקימו את סי טו סל (Sea2Cell) במסגרת חממת פרש סטארט (שותפות של תנובה, טמפו וקרנות OurCrowd ופיניסטר).