חדשות
האם ישראל מסוגלת לספק לאזרחיה מזון ללא תלות בייבוא?
דברי פרופ' אהרון טרואן מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון ותזונה הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, רחובות שהכין נייר עמדה בנושא:
מהות הפגיעה של חולי קורונה בחושי הטעם והריח
מטרת הסקר, שעד כה ענו עליו 30 אלף חולים, היא לבדוק עד כמה חושי טעם וריח נפגעים, אילו טעמים נפגעים יותר מאחרים במהלך המחלה, ואיך זה קשור לאף סתום ולתסמינים אחרים. פרופ' מאשה ניב מהאוניברסיטה העברית, ממובילות הסקר הבינלאומי, מסבירה את הממצאים, וקוראת גם לישראלים להשתתף
הענקת פרסי ישראל תש"ף לפרופ' דני זמיר
"התרגשות רבה!!
מחר, יום רביעי, 29 באפריל בשעה: 18:45, ישודר טקס הענקת פרסי ישראל תש"ף, בו נזכה לראות את פרופ' דני זמיר, מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפקולטה לחקלאות.
חתן פרס ישראל לחקלאות וסביבה !!!
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "אנו גאים בהישגיו של פרופ' דני זמיר ובזכייתו בפרס ישראל המעידה על המצוינות האקדמית שלו ושל חוקרי האוניברסיטה העברית".
ראיון עם פרופ׳ דני זמיר חתן פרס ישראל
לכבוד הזכיה בפרס ישראל
משרד החינוך @edu_il ברכות לפרופ' דני זמיר שזכה בפרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה . שר החינוך, הרב רפי פרץ הודיע לזמיר היום על זכייתו בפרס וברך אותו. בועדת הפרס -פרופ' יונתן גרסל יו"ר הוועדה, כשלצדו פרופ' מרים אלטשטיין-שורץ, פרופ' שמעון גפשטיין, ופרופ' אורי מינגלגרין.
בנימוקיה ציינה הוועדה: "פרס ישראל בתחום חקר החקלאות, חקר מדעי הסביבה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' דני זמיר על טיפוח והשבחה של זני עגבניות וגידולים אחרים. פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממני בר של עגבנייה המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם."
זה התחיל בשמן זית וממשיך לקאנביס
פרופ' זהר כרם מהפקולטה לחקלאות , אחד ממובילי תו תקן שמן הזית הישראלי שותף בחברת "קוואנה" המפתחת חיישן לבדיקת הקאנביס באופן עצמאי ע"י המשתמש.
כיצד נשים סוללות קריירה באגריטק?
כמו ברוסיה הקפואה: פשפשי שלג התגלו בחרמון
התמודדות עם קור וחיים בטמפרטורות מתחת לאפס היא מציאות שבעלי חיים וצמחים מתמודדים איתה בטבע בדרכים רבות ומעניינות. פשפשי השלג שנמצאו עד היום
עכברים עם אופי
מחקר חדש בהובלתו של ד"ר אורן פורקוש, מהמחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות
"חוקרים מישראל פיתחו דרך לחקור את תכונות האופי של עכברים באמצעות מעקב אחר התנהגותם. הם מקווים שהמחקר יוביל להבנה טובה יותר של הקשר בין גנים לאישיות גם אצלנו"
נבחרת הפקולטה זכתה ב-iGem
לפני שנה בדיוק, חבורת סטודנטים נחושים ביקשה להקים קבוצה שתייצג את האוניברסיטה בתחרות היוקרתית בעולם לביולוגיה סינתטית - iGEM.
אחרי הרבה עבודה קשה התוצאות לא איחרו להגיע! מתוך יותר מ-300 קבוצות מרחבי העולם הנבחרת עלתה לגמר על הפרס לתוכנה הטובה ביותר והפרויקט הסביבתי הטוב ביותר ואף זכתה מקום ראשון בהנדסת צמחים!
כל הכבוד לזוכות ולזוכים שהביאו הרבה כבוד לאוניברסיטה!
חדש באוניברסיטה העברית: קורס לגידול קנאביס
לאחרונה הסתיים הקורס הראשון של לימודי גידול קנאביס רפואי - שזכה לביקוש גדול.
בראיון לאולפן ynet סיפרה האחראית על הקורס על מתכונת הלימודים, שבהם לא נוגעים בצמח
החקלאות רוצה להמשיך לצמוח
החקלאות בארץ הגיעה להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי,
מאז ראשית ההתיישבות החקלאית המודרנית בארץ ישראל, החקלאות הישראלית הגיעה להישגים יוצאי דופן בקנה מידה עולמי שהפכו אותה למודל לחיקוי במדינות רבות בעולם. כך למשל, בסיכום רב-שנתי, מאז 1960 ועד 2015 כמות התפוקה החקלאית גדלה יותר מפי-שבעה בעוד שכמות התשומות גדלה בפחות מפי חמישה. על-פי חישובי בנק ישראל, פריון היצור הכולל בחקלאות גדל פי עשרה באותה תקופה, בעוד שבכלל המגזר העסקי בישראל הפריון גדל פי שניים וחצי בלבד.אפשר כמובן למנות גם הישגים נקודתיים יותר: אספקת תוצרת חקלאית טרייה לאוכלוסיית המדינה שגדלה פי שלושה ויותר בשנות המדינה הראשונות; גידול מסחרי של פירות, ירקות ופרחים באזורים צחיחים לחלוטין; פיתוח זני עגבניות בעלי חיי מדף הארוכים בעולם; ותנובת החלב לפרה בישראל שהיא הגבוהה בעולם.
הישגים אלה הם תוצאה של שילוב של מספר גורמים ייחודיים. אחד מהם הוא הגורם האנושי: בניגוד למרבית החקלאים במדינות אחרות, החקלאים בישראל משכילים, מיומנים, בעלי דחף להצלחה ובעלי חוש יזמות מפותח. גורם אחר הוא התמיכה הציבורית: החל משנות המדינה הראשונות (ואפילו לפני הקמת המדינה), השכילו המוסדות הלאומיים להבין את החשיבות של פיתוח החקלאות לצורך הפיתוח הכלכלי של כלל המשק. כתוצאה מכך הוקצו משאבים ציבוריים משמעותיים לפיתוח ההתיישבות, להכנת תשתיות, להכשרת קרקעות, לפיתוח מפעלי מים והשקיה ולהקמת מערכי מחקר והדרכה מן השורה הראשונה. גם הקואופרציה, קרי הקיבוצים, המושבים וארגוני הקניות האזוריים, הייתה המפתח ליכולתם של חקלאים קטנים וחסרי אמצעים לנצל יתרונות לגודל ולפתח את משקם. גם לאחר שהקואופרציה המסורתית איבדה מזוהרה, החקלאות ממשיכה להישען על קואופרטיבים מודרניים העוסקים בעיקר בשיווק.
המאכלים שעשויים למנוע דמנציה
מודפס בחום
ההמצאה שתגיש לכם את ארוחת הצהריים





![George Shuklin [CC BY-SA 1.0 (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/1.0)] https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/0d/%D0%9C%D1%8B%D1%88%D1%8C_2.jpg](https://hafakulta.agri.huji.ac.il/sites/default/files/styles/os_square_100_100/public/agriheb/files/512px-mysh_2.jpg?m=1664993322&itok=zzIOM83Z)

