צלמים

6b76acd05e18497c057639489560887e

d05b63b6578383b74f89f47a994168fd

34385b3706383b67e3189dccf189e608

802e0afa3f8cec82459401b3fc8cbfbf

מאחורי המצלמה 

ורנר בראון

נולד ב- 1918

צלם עיתונות וצלם-אמן, תעד בתמונותיו את הלחימה על ירושלים במלחמת העצמאות, את משפט אייכמן ואת מבצע סיני, במקביל לקריירה שלו כצלם עיתונות הרבה לצלם את טבע הארץ ונופיה.  ב- 1948 היה בראון לצלם עיתונות עצמאי, ומ-1952 ועד 1998 היה הצלם הראשי של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בראון שייך לדור המייסדים של הצילום העיתונאי המודרני בישראל, נמנה עם עשרת הצלמים הגדולים שצילמו עבור קק"ל מתחילת המאה העשרים ועד לשנות השישים.

בראון מתעד את החיים בארץ בסגנון ישיר ותכליתי, ועבודותיו מבטאות שילוב של להט חושים עם רגישות מעודנת לאור ולצבע.

 
 

אלפרד ברנהיים

(1974-1885)

צלם-אמן, מומחה לצילום אדריכלות ודיוקנאות. תעד בתמונותיו את בנייניו של האדריכל אריך מנדלסון, וצילם רבים מאנשי העלית התרבותית והפוליטית היהודית. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת נחשב בעיני רבים לבכיר הצלמים המקצועיים בתחומי האדריכלות, התעשייה והפרסום בישראל, זכה להכרה כרב-אמן בצילום, ויצירותיו הוצגו בתערוכות שנערכו במוזיאון תל אביב ובמוזיאון ישראל.

 
 

טים נחום גידאל

(1996-1909)

היה צלם גרמני-ישראלי, זוכה פרס אנריקה קבלין למפעל חיים בתחום הצילום לשנת 1980. גידאל הקדיש תשומת לב ומחשבה עמוקה למאורעות החברתיים והמדיניים, למאבקים ולתמורות החברתיות של זמנו. הוא צילם הפגנות, אספות, מהומות ועימותים, ביניהם הסכסוך היהודי-ערבי בארץ-ישראל.

 
 

אדי (אדגר) הירשביין

( 2006-1919)

החל לצלם צילום דוקומנטרי עבור העיתונות בארץ ישראל שלפני קום המדינה וכך תיעד גם את ירושלים במצור וקרבות מלחמת העצמאות. כאשר קמה המדינה המשיך הירשביין בצילום והיה לאחד מהצלמים הדוקומנטריים הטובים שהיו למדינת ישראל.

 
 

יעקב רוזנר

( 1950-1903)

 צלם יהודי ממוצא גרמני .עלה לארץ בשנת 1936 והתיישב בתל אביב. שם החל לעסוק בצילום, בקולנוע ובעיצוב גרפי. בשנות השלושים של המאה הקודמת עבד בהזמנת קק"ל ותיעד את חיי היישוב העברי והחלוצים בארץ. רוב צילומיו מופיעים בסדרת התצלומים ההיסטוריים ובחוברות של קק"ל.

 
 

פליקס (דן) שלייסנר

(1986-1907)

נולד באוסטריה, אך בילה את מרבית חייו במושבה רחובות בימים של טרם-המדינה. היה אחד משני הצלמים היחידים שפעלו ברחובות בימים אלה (הצלם השני היה בן-צבי). שלייסנר, צלם-אמן, הנציח מראות יוצאי דופן מרחובות בין השנים 1980-1933 וליווה בתצלומיו את ילדי המושבה כתינוקות בעריסותיהם, בהליכתם לגן-הילדים, בטקס הסיום של בית-הספר, מנפחים חזה בגיוסם לצה"ל ומאושרים ביום כלולותיהם. הוא היה הצלם של גני הילדים ובתי הספר במושבה. חבריו של שלייסנר מעידים עליו שהיה בו שילוב נדיר של נפש אמנותית, ידי זהב וכשרון טכני יוצא דופן. שלייסנר היה נציג אותנטי של הייקים, שהביאו למושבה את ניחוח התרבות האירופית, הגינונים המוקפדים, הנימוס הקריר, הקונצרטים הראשונים ומדפי הספרים העמוסים לעייפה.

אוסף התמונות של שלייסנר נמצא במלואו בארכיון העיר רחובות.

 
 

סוכנות אוריינט – Orient Press Photo 

 "החברה המזרחית לצילומים בשביל העיתונות".

בשנת 1934, מיד עם עלייתם ארצה, הקימו הצלמים זולטן קלוגר (Zoltan Kluger, יליד הונגריה 1895) ושותפיו נחמן שיפרין ויצחק מרילין, סוכנות שהיתה הסניף הארץ ישראלי של חברת ה- "Press Photo" הברלינאית. החברה עסקה בדיווח באמצעות תמונות בכל הנושאים האקטואליים במזרח הקרוב וכן בתיעוד חיי היומיום בארץ. משכנה היה ברחוב דיזינגוף 97 בתל-אביב, ומטרתה היתה לשגר צילומים מארץ ישראל לעיתוני העולם. החברה עבדה בעיקר עם קרן היסוד – הגוף שהופקד על ההתיישבות בארץ מטעם המוסדות הציוניים. כל זאת בניהולו של זולטן קלוגר שהביא עימו ארצה מברלין ציוד צילום משובח, שהיה יקר וקשה להשגה בארץ באותן שנים.

תצלומיו של קלוגר נעשו בסגנון מבויים, ובהשפעת המוסדות הלאומיים שבשירותם פעל הציגו בדרך כלל את הזוית הציונית של יישוב הארץ. החברה פעלה עד תחילת שנות החמישים, אז חדלה קרן היסוד להזמין צילומים מקלוגר, והוא היגר לארצות הברית ולא שמר על קשר עם ישראל.

ארכיון "החברה המזרחית לצילומים" עבר ברובו לארכיון לע"מ.